Page 123 - gag 42
P. 123
עוד עצם בגרון עיני הלכו ונעצמו בכל שעות היום .שכבתי לישון מוקדם יותר ויותר.
אולי היה זה הסימפטום של יונה .לילות ארוכים מצאתי מקלט במיטתי .הייתי צריכה
לחלום" (שם ,עמ' .)30 ,29אסתר מודעת לכך שהימשכותה לצלילה בעולם החלום
הוא סימפטום של יונה במעי הדג ,שהוא מעין עיבור לקראת ההיוולדות מחדש .כאן
מתחיל הפשר בעיניי ,ואולי גם בעומקי הנבכים של אסתר ,ואני בפירושי מחלצת את
החלום מסיפור הנגלה ומעלה אותו להתגלמות עילאית.
***
החלום מספר את חייה ,את ילדותה ונערותה ,מפגיש אותה עם חוויית העבר ,מעניק
לה פיוס בין שוני הזהויות ,מאותת לנו לבל נלך שולל אחרי ניסיונות הפשר הארציים
ונישאר תקועים בם ,פותח אותה ועוזר לה להיוולד מחדש ,להיחלץ מהרשת
הביוגרפית ,לדרגת רוחניות אחרת ,לתבונה של עולם שמעבר ,מעיף אותה אל
משפחת האם הגדולה ,המטרוניתא ,השכינה ,שבו החולמת והחלום יתאחדו ,יעלו
למעלה .העלאתו של החלום אל המטרוניתא פירושה העלאתו אל מחשבת הסוד
היודעת את מרחביו ואת רב-משמעותו של הסוד .פירושו היעתרות לבקשה לגאולה
הסמויה בכל חלום .פירושו חלום המעצב את תנועת הנפש לעולמות עליונים ,פירושו
סולם מוצב ארצה וראשו בשמים ,פירושו ההיחשפות לעוצמת ההיפתחות לחזור אל
האם הגדולה .זה חלום המבקש להמריא להיכנס לזוהר המכונף של המטרוניתא,
השכינה ,מריה ,אם האלוהים.
החלום מורה על האפשרות לשוט ,לנסוק .מרחב החלום הוא מרחב נפשי .משם
מפליגים אל עבר עולמות טמירים ,אל עבר מצולות ההוויה .אנרגיות שהועלו
מהתודעה נענות אלו לאלו ויוצרות מעין חלל תהודה לנגינה הנשמעת מהעולמות
שמעבר ,מחלחלת אל חסד האנחנו ,אל חסד ההתקשרות .אל עקרון הערגה המושך
אל משהו שמעבר .אל אורה הנדיב החסר זמן של האם הגדולה .אל הנשיות הקוסמית,
אל מקור ההולדה ,אל האם המולידה יצירה ,אל אסתר ,היוצרת הסופרת ,היולדת את
יצירתה ,המיניקה את הקוראים בה ,את הקוראים אותה.
הדרך נפתחת לרוחניות בדרגה גבוהה יותר בסולם החלומות ,בבחינת רוח ְמ ַמ ְּל ָלא,
תרגום ארמי של הפסוק "ונפח באפו רוח חיים" (בראשית ב' ,ז') ,כשהמשמעות אינה
רק רוח מדברת אלא גם רוח מנהיגה ,להיות מובל על ידי הרוח ,לשוט ,לנסוק במרחב
הנפשי של החלום ,משם מפליגים אל עבר עולמות טמירים ,אל עבר מצולות ההוויה.
ואנחנו ַּב ָהל ָאה ואנחנו באין-גבולות ואנחנו בעולם טמיר ואנחנו ָּבעולם ,כי המילה
"עולם" בעברית מסמלת גם "נעלם" וגם "תעלומה" ,משהו שצפונים בו הטבעי
והעל-טבעי .החלום הוא סופר סתם הכותב אותיות בספר החיים .סופר סתם כותב את
התורה בדיו שחורה ,באותיות שחורות ,ומקפיד שלא תדבקנה האותיות זו בזו כי ללבן
בין האותיות משמעות עמוקה .רואים את השחור אך הרושם שמטביע הלבן בנפש הוא
חזק יותר .רואים אותו ,מרגישים אותו ,הוא נושם בנו ,ומה כתוב בין השיטין? לא
כתוב כלום .הלובן הטמיר שואב אותנו ואנחנו מ ּו ָבלים על ידי הרוח .רוח ְמ ַמ ְל ָלא .זה
גיליון ַּ 42גג 121