Page 124 - gag 42

‫מזכיר לי את כתיבתה של אסתר‪ ,‬וכבר אמרתי לה זאת פעם‪ .‬זו אש שחורה על גבי‬
‫אש לבנה‪ .‬הטקסט השחור בספר התורה ובכל ספר הוא האש השחורה והרווח בין‬
‫המילים והאותיות‪ ,‬הלא‪-‬כתוב‪ ,‬החוויה שמעבר לשפה ולמסר הנאמר במילים‪ ,‬הוא‬
‫האש הלבנה הטעונה משמעות נסתרת שאינה נענית לשום פירוש והבהרה‪ ,‬טקסט‬

‫פתוח שמשמעותו היא רחבה ואינסופית ונמצאת בתנועה אינסופית‪.‬‬

‫שתי המריות מלופפות זו בזו‪ .‬פשר החלום מפנה להיטמעותן של שתי המריות זו בזו‬

‫ולהיטמעות שתיהן במריה הבתולה‪ .‬מתמונת המריה שרואה הילדה קורנת אהבה‬

‫והיקסמות‪ .‬התמונה של מריה אוצרת בתוכה את חסד הבשורה הנוצרית עם מסתורין‬

‫הגאולה‪" .‬בחדרה מעל המיטה הרחבה תלויה תמונתה של מריה הבתולה – תמונה‬

‫גדולה צבעונית במסגרת עץ יפה‪ .‬היא הייתה זהובה ולבושה בכחול‪ ,‬היינו חילונים‪,‬‬

‫אפילו מעט קומוניסטים‪ ,‬לפחות הדוד‪ ,‬ואת זה הסתירו‪ .‬חגגו כמובן את מריה הקדושה‬

‫והלכו למיסת חצות או שרו חצות נוצרית לצד אשוח חג המולד בבית רחב הידיים‪.‬‬

‫היא אהבה להסתופף בכנסייה בצורת מערה שהייתה ואיננה‪ .‬בפסגה ניצבה מריה‬

‫הבתולה "(שם‪ ,‬עמ' ‪" .)31‬כמו דרך כלל‪ ,‬דיברה על הכול ועל לא‪-‬כלום‪ ,‬ומעל לכול‬

‫על שתי המריות‪ ,‬ובאי אחד היא ביקרה עם מארחיה בכנסייה‪ .‬המארח שלה הצביע על‬

‫השרפרף כדי שתחליף כוח‪ .‬היא לא נפלה בפח וסיפרה לו שכילדה הלכה לפעמים‬

‫למיסה‪ .‬המארח הוכה בתדהמה‪ .‬אז סיפרה לו על ילדותה‪ ,‬על שמה ושם משפחתה‬

‫השאולים‪ .‬גם על השיעורים ב ָקטכיזם‪ ,‬שבהם קיבלה כל פעם תמונות קדושות‬

‫מעוטרות שאותן הציגה לראווה תחת עיניו המשועשעות של הדוד ועיניה המתפעלות‬

‫של הדודה‪ ,‬הוריה המאמצים‪ .‬תוך כדי סיפור היא נוכחת ששתי המשפחות – שלה‬

‫והמשפחה המאמצת – על כל המרחק ביניהן‪ ,‬ניחנו באותו מבנה‪ .‬הגברים נאבקו‬

‫ובאמצעותם הגיעה למריה א'‪ ,‬ושתי הנשים שמרו כל אחת על מסורתה שלה – דתית‬

‫וקולינרית‪ .‬וכך‪ ,‬בלי שחיפשה‪ ,‬בשעה שהאמינה שרוקנה את מוחה‪ ,‬שבה ומצאה את‬

‫ִנ ְפ ָלאת‬ ‫–‬ ‫ַה ֲחלֹום‬ ‫ִנ ְפ ָלאֹות‬ ‫‪.)79‬‬ ‫עמ'‬ ‫הכתב"(שם‪,‬‬ ‫על‬ ‫זה‬ ‫את‬ ‫שתעלה‬ ‫ַאא'‪ֲ.‬ה ָבהְית ָךא‪ .‬ידעה‬ ‫מריה‬
‫ְּבעי ַני‬

‫שתי המריות הן אחת‪ .‬מריה המתה הופכת לחיה‪ .‬מתמזגת עם התמונות שהביאה אסתר‬
‫מהכנסייה‪ ,‬עם מריה הבתולה‪ .‬המריות אינן עוד מועדות להתפוגגות מהירה ְּכפיר ּור‬
‫למהות חלומית שהייתה ואיננה עוד‪ .‬הן מלופפות זו בזו‪ ,‬החלום מעורר געגוע‪ ,‬זיכרון‪,‬‬

‫קול מוכר‪ ,‬שער נפתח‪ ,‬שער הגעגוע שער הכיסופים‪ ,‬השער לעולמות עליונים‪ .‬השער‬

‫לשכינה המכ ּו ָנה ַש ַער‪.‬‬

‫אני מבקשת להפוך את חלום המריות לאיגרת חלום שנשלחה‪ ,‬לאיגרת חלום‬
‫שנקראה‪ ,‬שאסתר חווה אותה‪ ,‬שעדיין נקראת‪ ,‬שאנחנו קוראים בה‪ .‬אני מבקשת‬
‫לעלות על מרכבתה של הערגה‪ ,‬הערגה אל הלא‪-‬מושג‪ ,‬אל מה שמעבר‪ ,‬לנסוק‬
‫למרחבי הערטילאיות המתקיימת כתנועה לקראת ַּבז ַמן‪ ,‬כרצון להעפלה‪ ,‬הטמון‬
‫ַבכמיהה‪ ,‬למימוש צלילי הכמיהה האינסופית‪ ,‬שהיא מצב קיומי שבו טבוע מצב של‬

‫חיפוש‪ ,‬העפלה‪ ,‬כמיהה שאין לה סוף ואין לה הרגעה‪.‬‬

‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪122 ‬‬