Page 126 - gag 42
P. 126
כדי לנטוש צריך כוח .כדי להיפרד צריך כוח .עם העלאת הנטישות שחוותה והנטישות
המחזוריות שהיא נטשה היא תעבור לנטישת הקליפות ,ללידת הנשמה מחדש ,לצבירת
כוח נוסף על הכוח שהוענק לה ,כוח היצירה המלווה אותה מילדותה ,הטמון
בכתיבתה ,בנשמתה .גד ּולה .אסתר היא לא רק ניצולה ,או זו שהצילו את חייה ,היא
ַמצילה ,מעלה את האור עם הכוח המעניק לה את היכולת לאזור עוד כוח .לשמוט,
להישמט ,כשהאימה והפחד לא יעצרו ממנה מלהתרחב להגיע לגדולה .היא פונה אל
החלום ,מטיילת בשביליו.
בשבילי החלום מהבהב סולם המציע לה עלייה ,העפלה .חלום הוא סולם ויש בו
אינסוף דרגות ,והעלייה בו היא על פי גדולתה של הנשמה ויכולתה לדאות בתהומות
העולמות העליונים לנסוק למרחבים .התשוקה ליצירה ,ארוס היצירה המגולם בחתולה,
בחתוליםַּ ,בחיֹותַּ ,בחי ּותְּ ,בחיֹות הקודשּ ,בחי ּות הקודש .מובילה לחיוניות ,לעוצמה.
החלום מתווך ,פותח צוהר .השאלה היא עד לאן אנו עפים .בארוס היצירה ,ארוס זעיר
האנפין ,בתשוקה אל האם הקוסמית אל השכינה ,מפליא הזוהר להאיר את הפסוק
משיר השיריםֲ " :א ַח ְז ִּתיו ְו ֹלא ַא ְר ּפ ּנ ּו ַעד ש ֲהביא ִתיו אל ּבית ִא ִּמי ְואל חדר הֹו ָר ִתי"
(שיר השירים ג' ,ד') .ספר הזוהר מחדיר לטקסט את התשוקה הבוערת שבפסוק זה,
שגם פרשני שיר השירים הנוצרים אחוזים בה 17.הגיונותיי הנכתבים כאן נובעים
מכוחות הנשמה ומהעזתה ,מהיופי שבמורכבות האינסופית של החלום .מעליית
המדרגה ,מההבנה שהיצירה היא החלום והחלום הוא היצירה ,וזהו חלום נבואי לדרך
של אסתר לעצמיותה .החלום עניו נוכח אינסופיותה של הנפש ,ואני מעלה כאן זווית
אחת מכלל הבנותיי את הנבואה ,הבנה הרואה את הנבואה כמאירת דרךְּ ,כמֹו ָרה,
כמורת דרך ַלמשךְּ ,כמֹו ָרה איך להמשיך .מתוך תובנה עמוקה שדברי חלומות כן
מעלין וכן מורידין ,ואם פותחים שער ואם מבקשים לעלות ,הם רק מעלים .האם אני
עושה כאן לאסתר הטבת חלום? אולי .והרי אסתר עושה זאת לאורך כל הספר.
בהעלאת השם מריה עולה אד מהספר ,אד נוצרי המטעין את הספר במריה הקדושה,
אם ישו ,הקיימת בזיכרונות ילדותה של אסתר .הכנסייה כבשה את לבה של אסתר
כששהתה בבית הוריה המאמצים בכפר שבו הסתתרה .מריה ,המריות ,כולן מצטרפות
לאחת בדרך החלום של אסתר .כל המריות נהפכות לאחת – מריה שעזרה להוציא את
יצירתה לאור ,מריה שהצילה ,המתכנסת לאם הגדולה ,לשכינה .בשער הנפתח לפנינו
למרגלות הסולם שמציב אפשרות לגאולה ,מהבהב בתודעתי המהלך ההדדי בין
הקבלה היהודית לפריחתה של מריה במאה ה .12-האם הגדולה ,המטרוניתא ,השכינה,
מריה ,המריות – כולן מצטרפות לאחת בדרך החלום של אסתר .אין להתעלם מהזרימה
בעלייתה של האם הגדולה בין היהדות לנצרות ולהפך .מריה ,שהצילה את אסתר,
נשזרת עם מריה אם ישו ,שאותה ראתה בכנסייה ואותה אהבה ,מתלפפת עם מריה
שעזרה להוציא לאור את יצירתה ,ונשאבת אל האם הגדולה.
17אברהם יצחק גרין ,השכינה ,מרים הבתולה ושיר השירים :הרהורים על סמל קבלי בהקשרו הנוצרי .בעריכת
אלחנן ריינר וגדעון עפרת .ירושלים :ארנה הס ,2003 ,עמ' ,31הערה .99
גיליון ַּ 42גג 124 
