Page 127 - gag 42
P. 127

‫***‬

‫הגיגיי באים מתוך מודעות למארג הזיקות הסבוך בין שתי מסורות שחיו בקרבה פיזית‬
‫ותרבותית זו לזו והמשיכו לקרוא‪ ,‬לפרש ולהפיק את מהותן הרוחנית מאותו מקור מים חיים –‬
‫כתבי הקודש‪ .‬החוכמה היא דמות נקבית בעלת עוצמה מיתית אדירה‪ .‬החוכמה מזוהה עם‬
‫האישה בכל חלקי ספרות חז"ל‪ .‬המונחים "שכינה"‪" ,‬כנסת ישראל"‪ ,‬שבת" ואף "מלכות"‬
‫ו"מלכות השמים"‪ ,‬מוכרים היטב לכל הבקי במדרש ובסידור התפילה‪ .‬המקובלים זיהו את‬
‫השכינה עם כנסת ישראל‪ .‬שני יסודות אלה הפכו לאחד בסיפור האהבים בין האל לאדם‪.‬‬
‫פרשנות שיר השירים הנוצרית מפרשת את ה ַרעיה שבשיר השירים בזיקה למרים אם ישו‪,‬‬
‫שהיא הרעיה וגם אם‪ ,‬היא ַמע ָיין חתום שמתוכו עשויה לזרום השפעתו של המשיח‪ .‬פרשנות‬
‫זו יונקת מהדמות הנקבית כנסת ישראל‪ ,‬המגלמת את העם‪ ,‬ה ַרעיה‪ ,‬כלת האל שבמדרש שיר‬
‫השירים‪ .‬נדף קסם מהאהבה‪ ,‬מהיופי‪ ,‬מהדבקות הפשוטה שקשרו הנוצרים בפולחן הבתולה‪,‬‬

                                                           ‫קסם שהשפיע על הקבלה היהודית‪.‬‬

‫יש חוקרים החושבים שהדימוי הנקבי החד‪-‬משמעי של השכינה בקבלה של המאה ה‪-‬‬
‫‪ 13‬הוא תגובה לתחיית הפולחן של מריה בכנסייה המערבית במאה ה‪ .12-‬הופעתה‬
‫של דמות כזאת משקפת צירוף מקרים מפליא בין צרכים יהודיים פנימיים רוחניים‬
‫פסיכולוגיים לבין מציאות זמינה של דמות מקבילה בתרבות הסביבה הנוצרית‪ .‬יש‬
‫לראות את הופעת השכינה בתפיסותיהם של המקובלים‪ ,‬גם כתגובה יהודית לעליית‬
‫האמונה העממית במרים שפרחה במאה ה‪ .12-‬הדבקות הדתית בדמותה של מרים‬
‫יצאה לרשות הרבים בצרפת באותה מאה‪ .‬פולחנה המתחדש של מרים בא לידי ביטוי‬
‫בחנוכת הקתדרלות‪ .‬במהלך המאות ה‪ ,12-‬ה‪ 13-‬וה‪ 14-‬נבנו בצרפת קתדרלות גותיות‬
‫רבות שהוקדשו ל‪ ,NOTER- DAM-‬גבירתנו – מרים אם ישו‪ ,‬המכילות ק ּפלות שבהן‬

                                                            ‫כ ּוונו התפילות במיוחד לבתולה‪.‬‬

‫זהו המפתח לכל יצירות האמנות של תקופה זו‪ ,‬בתחום הפיסול‪ ,‬ציור ואיור של כתבי‬
‫יד‪ ,‬המוזיקה וחדירתה לאפיקי תרבות רבים‪ .‬באמנות התקופה הוצגה מרים כמלכת‬
‫השמים‪ .‬שולחנות הפולחן בקתדרלות הצרפתיות של המאה ה‪ 12-‬וה‪ 13-‬מעוטרים‬
‫לעתים בצמד פסלים אחד של ישו כמלך העולם ואחד של מרים‪ ,‬אם השמים‪18.‬‬
‫השכינה של המקובלים היא ישות נקבית הניצבת בין האל לבין ישראל רעיית‬
‫האלוהים‪ ,‬אם הנשמה אפילו רעייתו או אהובתו של המקובל שהעז להזדהות עם משה‬
‫רבנו‪ ,‬היחיד בבני אנוש שנתכנה "בעלה דמטרוניתא"‪ .‬משה שרוי בצדיקים שבכל דור‬
‫ודור‪ 19.‬בתו של אברהם אבינו ַּב ּכול‪ ,‬על פי המאמר התלמודי ("שהייתה לו בת ובכול‬
‫שמה") נתפשה ב"ספר הבהיר" כדמות נקבית המייצגת את ה ְמלֹוא‪ְ ,‬פלרֹו ָמה‪ ,‬את‬
‫השפע ואת הברכה האלוהית‪ 20.‬בספר הבהיר היא נתפסת גם כבת‪ ,‬גם ככלה‪ ,‬גם‬

‫‪ 18‬ראו גם מיכל נפתלי באחרית דבר לספר "ביוגרפיה זעירה לחלום"‪ ,‬המעדיפה לקרוא לשלושת ספריה של‬
                ‫אסתר "טריפטיכון"‪ .‬ראו גם אירית עקרבי באחרית דבר לספר "אוטוביוגרפיה של שום אדם"‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 19‬תיקוני זוהר‪ ,‬ס"ט‪ ,‬קי"ב‪ ,‬ע"ב‪.‬‬
                            ‫‪ 20‬בבלי‪ ,‬בבא בתרא‪ ,‬ע"א‪ ,‬והשוו‪ :‬ספר הבהיר‪ ,‬גרין‪ ,‬עמ' ‪ ,26 ,20‬הערות ‪.65 ,62‬‬

                                  ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪125 ‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132