Page 127 - gag 42
P. 127
***
הגיגיי באים מתוך מודעות למארג הזיקות הסבוך בין שתי מסורות שחיו בקרבה פיזית
ותרבותית זו לזו והמשיכו לקרוא ,לפרש ולהפיק את מהותן הרוחנית מאותו מקור מים חיים –
כתבי הקודש .החוכמה היא דמות נקבית בעלת עוצמה מיתית אדירה .החוכמה מזוהה עם
האישה בכל חלקי ספרות חז"ל .המונחים "שכינה"" ,כנסת ישראל" ,שבת" ואף "מלכות"
ו"מלכות השמים" ,מוכרים היטב לכל הבקי במדרש ובסידור התפילה .המקובלים זיהו את
השכינה עם כנסת ישראל .שני יסודות אלה הפכו לאחד בסיפור האהבים בין האל לאדם.
פרשנות שיר השירים הנוצרית מפרשת את ה ַרעיה שבשיר השירים בזיקה למרים אם ישו,
שהיא הרעיה וגם אם ,היא ַמע ָיין חתום שמתוכו עשויה לזרום השפעתו של המשיח .פרשנות
זו יונקת מהדמות הנקבית כנסת ישראל ,המגלמת את העם ,ה ַרעיה ,כלת האל שבמדרש שיר
השירים .נדף קסם מהאהבה ,מהיופי ,מהדבקות הפשוטה שקשרו הנוצרים בפולחן הבתולה,
קסם שהשפיע על הקבלה היהודית.
יש חוקרים החושבים שהדימוי הנקבי החד-משמעי של השכינה בקבלה של המאה ה-
13הוא תגובה לתחיית הפולחן של מריה בכנסייה המערבית במאה ה .12-הופעתה
של דמות כזאת משקפת צירוף מקרים מפליא בין צרכים יהודיים פנימיים רוחניים
פסיכולוגיים לבין מציאות זמינה של דמות מקבילה בתרבות הסביבה הנוצרית .יש
לראות את הופעת השכינה בתפיסותיהם של המקובלים ,גם כתגובה יהודית לעליית
האמונה העממית במרים שפרחה במאה ה .12-הדבקות הדתית בדמותה של מרים
יצאה לרשות הרבים בצרפת באותה מאה .פולחנה המתחדש של מרים בא לידי ביטוי
בחנוכת הקתדרלות .במהלך המאות ה ,12-ה 13-וה 14-נבנו בצרפת קתדרלות גותיות
רבות שהוקדשו ל ,NOTER- DAM-גבירתנו – מרים אם ישו ,המכילות ק ּפלות שבהן
כ ּוונו התפילות במיוחד לבתולה.
זהו המפתח לכל יצירות האמנות של תקופה זו ,בתחום הפיסול ,ציור ואיור של כתבי
יד ,המוזיקה וחדירתה לאפיקי תרבות רבים .באמנות התקופה הוצגה מרים כמלכת
השמים .שולחנות הפולחן בקתדרלות הצרפתיות של המאה ה 12-וה 13-מעוטרים
לעתים בצמד פסלים אחד של ישו כמלך העולם ואחד של מרים ,אם השמים18.
השכינה של המקובלים היא ישות נקבית הניצבת בין האל לבין ישראל רעיית
האלוהים ,אם הנשמה אפילו רעייתו או אהובתו של המקובל שהעז להזדהות עם משה
רבנו ,היחיד בבני אנוש שנתכנה "בעלה דמטרוניתא" .משה שרוי בצדיקים שבכל דור
ודור 19.בתו של אברהם אבינו ַּב ּכול ,על פי המאמר התלמודי ("שהייתה לו בת ובכול
שמה") נתפשה ב"ספר הבהיר" כדמות נקבית המייצגת את ה ְמלֹואְ ,פלרֹו ָמה ,את
השפע ואת הברכה האלוהית 20.בספר הבהיר היא נתפסת גם כבת ,גם ככלה ,גם
18ראו גם מיכל נפתלי באחרית דבר לספר "ביוגרפיה זעירה לחלום" ,המעדיפה לקרוא לשלושת ספריה של
אסתר "טריפטיכון" .ראו גם אירית עקרבי באחרית דבר לספר "אוטוביוגרפיה של שום אדם".
19תיקוני זוהר ,ס"ט ,קי"ב ,ע"ב.
20בבלי ,בבא בתרא ,ע"א ,והשוו :ספר הבהיר ,גרין ,עמ' ,26 ,20הערות .65 ,62
גיליון ַּ 42גג 125 
