Page 54 - gag 42

‫שניים מספריו הראשונים של יצחק אורפז‪ ,‬עשב פרא ועור בעד עור‬

‫בסיני‪ .‬שמוליק הוא מ"פ של הפלוגה‪ ,‬מומו חייל מצטיין‪ .‬בין יתר החיילים ביחידה‬
‫שכמה מהם נזכרים בשמותיהם ובכינויים שלהם‪ ,‬נמצא את בולי‪ ,‬איש משכיל‪ ,‬דעתן‪,‬‬
‫בעל קשרים בחוגי השלטון‪ ,‬משתדל לומר דברים הפוכים מאלה שאומרים הכול‪ .‬הוא‬
‫יימלא תפקיד חשוב בחייו של מומו בהמשך הדברים‪ .‬מכאן ואילך הופך הרומן לספר‬
‫מסעותיו ומסותיו של מומו‪ ,‬שמציג מעין גרוטסקה של מציאות ישראלית בשנות‬
‫החמישים‪ .‬מומו הוא דמות ססגונית‪ ,‬גבר מושך‪ ,‬חזק וגבה קומה‪ ,‬עם זאת מופנם‬
‫ומתבדל מהאחרים‪ ,‬כנראה בשל ילדותו ונעוריו העשוקים‪ .‬יש לו חצוצרה‪ ,‬בה הוא‬

‫מחזק את האישיות שלו‪.‬‬

‫בראשיתו של הרומן הוא מתנה אהבים עם ברוריה‪ ,‬אשתו של שמוליק‪ ,‬שאיתם הוא‬
‫גר במשק שלהם‪ .‬בקרב שמתחולל בהמשך הוא מבצע מעשה גבורה‪ ,‬הוא שוכב על‬
‫גדר תיל והחיילים עוברים על גופו כעל גשר‪ .‬הוא נפצע בזרועו‪ ,‬עורק מהיחידה לפני‬
‫גמר הקרבות וחוזר ל"עין השבים"‪ ,‬על מנת לפגוש את ברוריה אשת מפקדו‪ ,‬ואף על‬

‫פי שהיא נושאת ברחמה את ילדו של מומו‪ ,‬הוא מתנתק ממנה‪ .‬עכשיו הוא מוצא את‬

‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪52 ‬‬