Page 57 - gag 42
P. 57

‫ציד הצבייה‬

‫ציד הצבייה‪ 6‬הוא מסיפוריו הראשונים של אורפז‪ ,‬עניינו בשלושה אנשים בג'יפ‪,‬‬
‫מסיירים בנופה הדרומי של הארץ על מנת לצוד צבייה‪ ,‬שאמורה להיות באותו מרחב‪.‬‬
‫האנשים אינם נקראים בשמותיהם‪ ,‬אלא "האיש"‪" ,‬האישה"‪ ,‬ו"הנוהג בג'יפ"‪ .‬האישה‬
‫יושבת במושב הקדמי‪ ,‬ליד הנוהג בג'יפ‪ ,‬האיש יושב מאחור‪ ,‬מחזיק בידו רובה צייד‪,‬‬
‫האישה חבושה בכובע קש ששייך לאיש‪ .‬הנוהג בג'יפ הוא איש חזק‪ ,‬חלק גופו‬
‫העליון שזוף וחשוף‪ ,‬ידיו מונחות על ההגה‪ .‬הטקסט מפרט כל רגע במסע הצייד‪ ,‬כל‬
‫דיבור שנשמע‪ ,‬מה שנראה בנוף‪ ,‬אבל רק ביחס ל"איש"‪ ,‬הצייד‪ .‬הטקסט מספר לנו‬
‫גם מה הוא אומר לעצמו‪ ,‬במיוחד את הדברים שהוא אומר בליבו אל הצבייה‪ .‬בין‬
‫האישה לנוהג בג'יפ נוצר מתח‪ ,‬אולי גם ארוטי‪ ,‬בעקבות אי‪-‬אלה מגעים וכמעט‬
‫מגעים תוך כדי הנסיעה‪ .‬הנוהג בג'יפ מציע לסור בערב לעין‪-‬נטפים‪ְ ,‬ל ַׁשם מתכנסות‬
‫האיילות בלילות לשתות מים‪ ,‬ומ ַׁס ּפר לאישה על חברו הדייג שדג בתולה בצלצל‪.‬‬
‫שניהם צוחקים‪ .‬הצבייה מתגלה להם כשהיא עומדת על מדף של שחם בין ההרים‪,‬‬
‫במרחק קטן מהם‪ ,‬האיש יורה בה ומחטיא‪ .‬זהו כל הסיפור כולו‪ ,‬אבל סיפור זה חוזר‬
‫על עצמו שלוש פעמים‪ ,‬עם כמה וכמה שינויים‪ ,‬בעיקר משתנות כוונותיו של האיש‪,‬‬
‫הצייד‪ ,‬הגורמים להחטאה וברקע של האירועים‪ .‬בכל פעם הסיפור הקצר והפשוט הזה‬

             ‫מתרחב יותר ויותר‪ ,‬מעמיק יותר ויותר בהבנת הסביבה ובנפשות הפועלות‪.‬‬

‫סיפור‪ ,‬כשהוא לעצמו‪ ,‬מציג מערכת מורכבת להפליא של היחסים שבין שלושת‬
‫המשתתפים‪ .‬האיש‪ ,‬במרכזו של הסיפור‪ ,‬מרוכז מאוד במעשה הצייד‪ ,‬הוא תר אחרי‬
‫הצבייה‪ ,‬וכשהיא מזדמנת לו‪ ,‬פנים אל פנים‪ ,‬או ביתר דיוק‪ ,‬עין בעין‪ ,‬הוא מדבר‬
‫אליה‪ ,‬גם בדמיון וגם בקול‪ ,‬מעין התנצלות על שהוא בא להרוג אותה‪ ,‬בכל פעם‬
‫בנוסח אחר‪ .‬בכל הנוסחים של הסיפור הוא יורה בה ומחטיא‪ ,‬כאמור‪ ,‬בכל פעם מסיבה‬
‫אחרת‪ ,‬בפעם הראשונה כיוון את הרובה במתכוון אל מעל לראשה של הצבייה‪" ,‬לא‬
‫יכולתי לעמוד מול עיניך‪ ,‬הצבייה"‪ ,‬אמר‪ .‬בפעם השנייה החטיא כיוון שידיו רעדו‬
‫"והכדור ברח" לו‪ .‬בפעם השלישית‪ ,‬האחרונה‪ ,‬לא נאמר מה גרם להחטאה‪ ,‬נשמעה‬
‫ירייה‪ ,‬והצבייה נמלטה אל בין ההרים‪ .‬המתח שנוצר בין הנוהג בג'יפ והאישה לא‬
‫נזכר במפורש‪ ,‬הוא נרמז במגעים מקריים‪ ,‬ובהיותם בינם לבין עצמם‪ ,‬ובעניין שלהם‪,‬‬
‫מרוחקים מהבעל‪-‬הצייד‪ ,‬כאילו הוא אינו נוכח‪" .‬האישה והנוהג בג'יפ צוחקים"‪,‬‬
‫כשהוא מספר לה על חברו הדייג‪ .‬האישה טורחת בשירותם של הגברים‪ ,‬משקה אותם‬
‫ואת עצמה במים‪ ,‬כל אחד מהם לוגם את המים בדרך אחרת‪ ,‬האיש רק שוטף את‬
‫הפה ויורק את המים‪ ,‬הנוהג בג'יפ שופך את המים לתוך גרונו מגבוה‪ ,‬האישה לוגמת‬

‫‪ 6‬ציד הצבייה‪ ,‬סיפורים‪ ,‬הוצאת דגה‪ ,‬תל‪-‬אביב‪ .1966 ,‬הסיפור ציד הצבייה כונס גם בקובץ עיר‬
                                                  ‫שאין בה מסתור‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬תל‪-‬אביב‪1975 ,‬‬

                                   ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪55 ‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62