Page 58 - gag 42
P. 58

‫לאט‪-‬לאט‪ ,‬כל טיפה וטיפה‪.‬‬
                                                          ‫האישה מציעה כריך לשני‬
                                                          ‫הגברים‪ .‬כחום היום היא מחזירה‬
                                                          ‫את הכובע לאיש‪ ,‬זה מתרחש רק‬
                                                          ‫במחזור השני של הסיפור‪,‬‬
                                                          ‫במחזור השלישי הכובע עדיין‬
                                                          ‫על ראשה‪ .‬הסיפור שמספר לה‬
                                                          ‫הנוהג בג'יפ משתנה גם הוא‪,‬‬
                                                          ‫המחזורים הראשונים הוא מספר‪,‬‬
                                                          ‫כאמור‪ ,‬על חברו הדייג שדג‬
                                                          ‫בתולת‪-‬מים בצלצל שלו‪ ,‬במחזור‬
                                                          ‫האחרון של הסיפור‪ ,‬השלישי‪,‬‬
                                                          ‫הוא מספר על חברו שראה‬
                                                          ‫בחלון אחוריים של אישה‬
                                                          ‫מתעלסת‪ ,‬הוא ירה בה צלצל‬
                                                          ‫וגרר אותה הביתה‪ ,‬כן‪ ,‬נאמר‪ ,‬זו‬
                                                          ‫הייתה אשתו‪ .‬בשני המחזורים‬
                                                          ‫הראשונים הצבייה מחכה להם‬
                                                          ‫על מדף של שחם‪ ,‬במחזור‬
                                                          ‫האחרון נראה שהאיש מטפס‬
‫לאט אל ראש סלעי השחם‪ ,‬ככל הנראה בדמיונו‪ ,‬כאילו שם ממתינה לו הצבייה‪ ,‬אבל‬
‫בפועל הוא פוגש אותה כשהוא יושב בג'יפ‪ ,‬והצבייה על אותו מדף של שחם‪ .‬יש‬
‫רמזים מובהקים לזיהויה של האישה עם הצבייה‪ ,‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬מתאר הסיפור את רגליה‬
‫של הצבייה "ארוכות‪-‬חוורוורות‪ ,‬גבעוליות ‪ ...‬נעולות פרסות זעירות שחורות"‪,‬‬
‫ובמקביל‪ ,‬ביחס לאישה‪" ,‬שוקיה דקים וארוכים ‪ ...‬רגליה ‪ ...‬רקעו‪ ,‬טופפו כטפיפת‬
‫פרסות רחוקות"‪ .‬וכן‪ ,‬הצבייה "צווארה היה ארוך‪ ,‬חלזוני‪ ,‬אינסופי"‪ ,‬והאישה‪,‬‬
‫"צווארה דק ‪ ...‬גא וגמיש ‪ ...‬יכלה לסובב עליו ראשה כעל ציר"‪ .‬גם עיניה של‬
‫הצבייה נזכרות בשלושת הנוסחאות‪ ,‬מצוין שלא הייתה בהן ֵאי ָמה‪ ,‬היה להן צבע קפה‬
‫שנזל‪ ,‬כביכול‪ ,‬לתוך עיניו של האיש‪ .‬הנוהג בג'יפ מכה בכל פעם בזבוב ירוק‪ ,‬ענק‪,‬‬
                          ‫ומורח אותו על שמשת הג'יפ‪ ,‬מעין אלטרנטיבה לציד הצבייה‪.‬‬

‫השאלה שעולה מסיפור זה כרוכה כמובן בחזרה על אותו סיפור שלוש פעמים‪ ,‬אם גם‬
‫בנוסחים שונים‪ ,‬וגם ברוחב גדל והולך‪ .‬אפשר להשיב על שאלה זו בשתי דרכים‪,‬‬
‫אפשר לומר שגילויה של הצבייה‪ ,‬הירייה וההחטאה פשוט חוזרים שלוש פעמים‪ ,‬לאמור‪,‬‬
‫לאחר ההחטאה הראשונה מנסים נוסעי הג'יפ למצוא את הצבייה שנית‪ ,‬ושוב לנסות‬
‫לצוד אותה‪ .‬וכך גם אחרי ההחטאה השנייה‪ .‬רמז לכך שסיפור הצייד חוזר על עצמו שלוש‬

                                   ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪56 ‬‬
   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62   63