Page 56 - gag 42

‫לבדוק אם מי שיורו לו לירות במר אלירם יעשה זאת‪ ,‬מומו הוא "בסדר גמור"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪ .‬מומו מתמלא זעם ומכה את בולי מכות נמרצות‪ ,‬עד מוות‪ ,‬בנוכחותו של מר‬
‫אבירם בביתו‪ ,‬ובעצמו מאבד את ההכרה‪ .‬הוא נעצר ועומד למשפט על רצח‪ ,‬אבל‪,‬‬
‫כנגד דעתו‪ ,‬מתקבלת גרסת הסניגור שלו שהייתה זו "תאונה טראגית"‪ ,‬והוא נמצא‬
‫זכאי‪ .‬שמוליק היה נוכח במשפט והסתכל במומו בעין קשה‪ .‬הוא נוסע לדרום‪ ,‬למקום‬
‫שהתיישבו בו תועי ורחל‪ ,‬סמוך לגבול המצרי‪ .‬כשהוא יוצא עם תועי לחוץ הוא מוצא‬
‫אבן גדולה‪ ,‬חוזר אליה בלילה כדי "להימלט מן האימה מפני האין"‪ .‬שמוליק בא‬
‫אחריו‪ ,‬ותובע ממנו לשוב הביתה ולהיות חלק מהמשפחה שלו‪ ,‬הוא רואה בכך עונש‬

‫על מה שעולל לו מומו ביחסיו עם אשתו‪.‬‬

‫מומו מודה לו ומסרב‪ ,‬הוא אינו יכול לחזור "הביתה"‪ ,‬כנראה בשל יחסיו עם ברוריה‪.‬‬
‫הוא הולך לכיוון הגבול עם החצוצרה שלו‪ ,‬שמוליק הולך אתו‪ ,‬מומו עובר את הגבול‬
‫ונורה בידי שלושה חיילים מצריים‪ ,‬אחרי ששמוליק ירה בחצוצרה שלו‪ .‬שמוליק חוזר‬
‫הביתה‪ ,‬ברוריה יולדת את בנו של מומו‪ ,‬שקראו לו מרדכי‪ ,‬שהוא שמו הרשמי של‬
‫מומו‪ .‬תועי מגדר את האבן של מומו‪ ,‬אבל כשבאים למדוד את הקרקע‪ ,‬מסלקים אותה‬

‫מהמקום‪.‬‬

‫העלילה המסובכת‪ ,‬שמדלגת בין מקומות שונים‪ ,‬אופייניים לאותה תקופה‪ ,‬אמורה לתת‬
‫ביטוי להווי הישראלי בשנות החמישים‪ ,‬תוך הצגת השחיתות של השלטון‪,‬‬
‫הפרוטקציוניזם שאפיין את הממשל המפלגתי‪ ,‬הוא מצביע על פולחן האישיות של‬
‫המנהיג‪ ,‬ומרמז לאפשרות של רצח פוליטי‪ ,‬כשלושים שנה לפני שרצח זה התרחש‬
‫בממשות‪ .‬אורפז בחר לתת גוון גרוטסקי לסיפור שלו‪ ,‬שעיקרו בהגזמה בעיצוב‬
‫הדמויות‪ ,‬בעיקר‪ ,‬כמובן בזו של מומו‪ ,‬שמוצג מהצד האחד בתמימות שלו‪ ,‬שמתגלה‬
‫במשפט הרצח בדבקות באמת‪ ,‬בהתנדבות האישית שלו‪ ,‬כמו בקרב בפתח הרומן‪,‬‬
‫ובהסכמתו לבצע את הרצח של מר אלירם‪ ,‬ומהצד האחר הוא מוצג בכושר העבודה‬
‫שלו וכוחו בפתרון בעיות‪ ,‬כמו זו של הצעירים שהתפרעו לפני הבית הגדול‪.‬‬
‫התייחסות גרוטסקית נמצא גם בכך שהכפר שבו נערכת קבלת פנים חגיגי למר‬
‫אלירם נקרא "סכלה"‪ ,‬אולי ברוח שמות העיירות "בטלון" ו"כסלון" של מנדלי מוכר‬

‫ספרים‪.‬‬

‫הרומן מזכיר כמה אירועים היסטוריים מאותם ימים‪ ,‬את רצח הנער רועי מנחל‪-‬עוז‪ ,‬את‬
‫החייל שנשכב על רימון דרוך כדי להציל את חבריו‪ ,‬ועוד‪ ,‬וזאת על מנת ליצור‬
‫אמינות היסטורית לסיפור כולו‪ .‬הרומן אכן מצליח לבנות מציאות היסטורית אמינה‪,‬‬
‫בפרטים השונים‪ ,‬גם הבדיוניים‪ ,‬מתאר את האווירה החברתית‪ ,‬את הבעייתיות‬
‫החברתית‪ ,‬גם מעבר לבעייתיות הפוליטית‪ ,‬שמתבטאת בתיאורה של "שכונת השוק"‬
‫כשכונה של מצוקה‪ ,‬כנגד העושר של העילית הפוליטית‪ ,‬עם רוח ההתנדבות שהקיפה‬
‫באותם ימים חוגים רחבים מאוד בקרב הנוער‪ .‬עם זאת‪ ,‬המאמץ העיקרי של הרומן‬
‫הוא בעיצוב רב‪-‬פנים של דמות "הישראלי היפה"‪ ,‬התמים והחכם‪ ,‬חזק ורודף צדק‪,‬‬

‫לא מתפשר‪ ,‬אופי שמוליך אותו בהכרח אל מותו הטראגי‪.‬‬

‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪54 ‬‬