Page 89 - gag 42
P. 89
ארם וכו') .כן היא מצביעה על כתבים שהשפיעו על הסיפור (המדרש ,אגדות האחים
גרים" ,הקומדיה האלוהית" של דנטה ועוד) .אפשר להוסיף עליהם את סיפורה של
דנאה ,בתו של אקריסיוס מלך ארגוס שכלא את בתו במגדל מחשש שדבר האורקל
יתגשם ,ובנה יהרוג אותו .את דנאה מפרה זאוס שהתחפש לגשם זהב ,ומהזיו ּוג
ביניהם נולד פרסאוס ,שבאמת הורג את סבו בשגגה.
כמתבקש ,בכל אחת מיצירות ביאליק ,המחברת מוצאת משמעויות נסתרות בסיפור
הזה :נאומו הפציפיסטי של שלמה המלך המברך את שני הצעירים שמצאו זה את זו,
מרמז על הכיו ּון האחד-העמי; הנער הפזיז ,חנניה ,שלא שמע בקול התבונה של אביו,
הוא זה שצודק בסופו של דבר (במקביל לעליית החלוצים שלא שמעו לקול התבונה
של הוריהם שנשארו בגלות); הנשר שמביא את נתניה לאי מסמל את סיוען של
המעצמות להגשמת החלום הציוני (הצהרת בלפור) .קריאתו של שלמה המלך למלך
ארם ("קומה הבליגה!") מרמזת למדיניות ההבלגה של ויצמן .ליצירה יש גם רובד
תרבותי הכרוך במלחמת השפות :עץ האלון שליד המגדל ,שבאמצעותו ,ובאמצעות
טבעות הנחש הכרוך עליו ,מצליח הנער לעלות למגדל ,מידמה ליידיש המלווה את
העברית .ביאליק העניק לגיטימציה ליידיש ,כשם שהייתה לארמית בימי חכמי
התלמוד ,כי בזכות הסימביוזה בין שתי השפות נשארה העברית בספרים ,וניתן היה
לעוררה לחיים מחודשים בתקופת "התחייה" הלאומית .השקפתו זאת של ביאליק
נחשפה במלוא תוקפה בביקור של סופרי היידיש בארץ – שלום אש ופרץ הירשביין
בשנת ,1927למגינת ִל ּבם של מגיני השפה העברית .בגרסה השנייה מזהה זיוה
שמיר יש מחאה נגד הסגירות הרבנית החרדית :יהודי מתחתן עם בת מלך ארם ,כמו
שאבותינו בתנ"ך התחתנו עם נשים נוכריות.
המחברת אינה מתארת במפורט את "מגילת חנניה" של ש' בן ציון ,בן דורו של
ביאליק ,ששאף ,ללא הצלחה יתרה ,להתחרות בהצלחה המטאורית של חברו (במקביל
לביאליק גם ש' בן-ציון תרגם את "וילהלם טל" של פ' שילר) .הסיפור הזה דומה
ל"אגדת שלושה וארבעה" .גם פה צעיר יהודי (חנניה) נקשר לנערה נוכרייה
(כלומירה) .גם ביאליק וגם ש' בן-ציון מצביעים על השפעת "סאלאמבו" של ג'
פלובר עליהם ,ספר שהשפיע גם על ש' טשרניחובסקי ,מתתיהו שהם ויצחק קצנלסון.
בסיפור של ש' בן-ציון מופיעים המוטיבים שהוזכרו לעיל :זיווג בלתי אפשרי
שמתברר כזיווג ראוי ,מאבק נגד הסגירות הדתית ,שאיפה לשלום בין העמים ,פער
בין אבות ובנים ,וכן ,המאפיין שהוזכר ברישא – הגיבור יתום מאם.
ש"י עגנון הוא הרי אמן הכתיבה שפניה "פני יאנוס" ,והיא מתפרשת לכאן ולכאן.
אין ביצירתו ,ולו סיפור אחד שאיננו מתפרש גם בצורה אלגורית ,וכך הוא גם דינם
של שני הסיפורים הנידונים בספר זה – "מעשה העז" ו"תחת העץ" ,שנועדו לילדים
וגם למבוגרים .ב"מעשה העז" מתוארת קפיצת דרך של הבן (הדור הצעיר) לארץ
ישראל ,כאשר בשל אי הבנה מצערת ,נדון האב (הדור הזקן) לכלות את חייהם
בגולה .הזקן נדמה לאנשי אודסה בראשות אחד העם שדגלו בציונות הרוחנית
גיליון ַּ 42גג 87 
