Page 91 - gag 42
P. 91

‫"דו קרב" )‪ (1982‬של דויד גרוסמן מובא בספר בכמעין‬
‫תגובה לטענות הקיפוח של יוצאי ארצות האיסלאם‪ .‬מסתבר‬
 ‫שאם יש עדה שתרמה תרומה אדירה לישוב בארץ‪ ,‬וקיבלה‬

    ‫בתמורה לעג ובוז‪ ,‬הרי זאת העדה הגרמנית‪" ,‬ייקים"‪.‬‬

‫לגן החיות‪ ,‬אל גור אריות שהתייתם מאימו‪ ,‬ואין מי שתיניק אותו‪ .‬חוק מרפי תקף‬
‫במקרה הזה‪ ,‬ומה שצפוי שישתבש‪ ,‬אמנם משתבש‪ :‬הגור גדל בזכות החלב שינק‬
‫מהכלבה‪ ,‬אך כשהוא נבהל מתרועת חצוצרה (כלי המסמל מלחמה)‪ ,‬הוא נחבט אל‬
‫הקיר וממעך את ִאמו המאמצת למוות‪ .‬הניסיון של הגיבור לגרום לכך שיגור זאב עם‬
‫כבש‪ ,‬בעקבות החזון האוטופי של ישעיהו‪ ,‬נכשל‪ .‬הגיבור הוא אי ֵדאליסט‪ ,‬פציפיסט‪,‬‬
‫המאמין בטוב שבאדם‪ ,‬למרות שהמציא ּות טופחת על פניו‪ .‬הוא אפילו נואם אל מול‬
‫החלון נאום אהדה לפריס‪ ,‬הגם שאיש איננו מאזין לו‪ .‬נראה לי שהסיטואציה הזאת‬
‫מזכירה את הנאום האידיאליסטי שנאם דון קישוט אל מול חבורת רועים שאיש מהם‬

                                ‫לא הבין מילה; לאמור – אידיאליזם לחוד‪ ,‬ומציאות לחוד‪.‬‬

‫המחברת אינה מסתירה את אהדתה ליצירתו של נתן אלתרמן‪ ,‬שאחרי ביאליק (לו היא‬
‫הקדישה ‪ 17‬מתוך ‪ 34‬ספרים שפרסמה! לאלתרמן הקדישה "רק" שישה) לא היו לו‬
‫באמת מתחרים‪ .‬ספר הילדים שנבחר לדיון כאן הוא "מעשה בפ"א סופית" (מתוך‬
‫"התיבה המזמרת" ‪ :)1958‬דווקא היוד‪ ,‬האות הקטנה והתלויה (שהיגויה מזכיר יודה‪-‬‬
‫יהודי) היא ראש המסיתים נגד הפ"א הסופית‪ ,‬שרגלה דומה לדבריה לרגל חסידה‪,‬‬
‫ואפה – אף של פיל (קונוטציה הכרחית ללהג האנטישמי על האף המעוקל של‬
‫היהודים)‪ .‬מתוך שעמום מצטרפות כל האותיות לחרם על הפ"א הסופית‪ ,‬שאינה‬
‫נלחמת על שמה הטוב‪ ,‬אלא פשוט נוטשת את המערכה וטורקת את הדלת‪ .‬מסתבר‬
‫שבלי פ"א סופית העולם לא יכול להתקיים‪ ,‬ומי שמצילה את העולם היא אם אוהבת‬
‫שקוראת הביתה לבנה יוסף‪ ,‬שתחילת שמו הוא יו"ד וסופו פ"א סופית‪ .‬יוסף‪ ,‬שכמו‬
‫הפ"א הסופית‪ ,‬לקה מ ֶאחיו ויצא בסופו של דבר מנצח‪ .‬מסתבר שעל האיבה‪ ,‬שמקורה‬
‫בשעמום‪ ,‬יכולה להתגבר רק האהבה‪ ,‬ושאר האותיות‪ ,‬שאינן מתנצלות על מעלליהן‪,‬‬
‫מבינות שצריך להסכין לכך שיש מקום גם לאות המוזרה כמו פ"א סופית‪ .‬המחברת‬
‫מוצאת הקבלה בין דימוי צורת האותיות כאן וב"ספיח"‪ ,‬וכן הקבלה ל"הברווזון‬
‫המכוער" של הנס כריסטיאן אנדרסן‪ ,‬שקורותיו דומות לאלו של האות‪ ,‬גיבורת‬

                                                                                    ‫המעשייה‪.‬‬

‫לאהדה פחותה משל אלתרמן זוכה יצירתה של לאה גולדברג בסיפורה המפורסם‬
‫"דירה להשכיר"‪ .‬הסיפור מתאר רפליקות גזעניות בין בעלי חיים‪ ,‬שמרמזות על‬
‫ההתנהגות האנושית‪ :‬עכבר מבקש להשכיר את דירתו בקומה החמישית של בית‬
‫הנמצא דווקא "בעמק יפה בין הרים ושדות"‪ ,‬חיות שונות (נמלה‪ ,‬ארנבת‪ ,‬חזיר‪ ,‬זמיר)‬

                                   ‫גיליון ‪ַּ 42‬גג ‪89 ‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96