Page 94 - gag 42
P. 94
"הקוסם מארץ עוץ" ,וכן האף המנוזל של נעי-נהי שבסיפור של עמוס עוז מזכיר
בהחלט את האף של הפא הסופית של אלתרמן.
"דו קרב" ( )1982של דויד גרוסמן מובא בספר בכמעין תגובה לטענות הקיפוח של
יוצאי ארצות האיסלאם .מסתבר שאם יש עדה שתרמה תרומה אדירה לישוב בארץ,
וקיבלה בתמורה לעג ובוז ,הרי זאת העדה הגרמנית" ,ייקים" .הסיפור מתרכז סביב
שני ייקים זקנים ,רודי שוורץ והיינריך רוזנטל ,שיש ביניהם יריבות ארוכת שנים
בגלל אישה ששניהם אהבו ,ואחד גנב אותה מהאחר ,ולבסוף היא התאהבה בקצין
בריטי וירדה מהארץ לאנגליה .האישה הייתה ציירת מוכשרת ,שהוקאה מהארץ,
ובחו"ל זכתה לתהילת עולם .הילד ,דויד ,הוא פציפיסט שמתרשם מסיפורי הזקנים,
למגינת ִל ָּבם של הוריו שהיו מייחלים לחברים אחרים.
"הכינה נחמה" של מאיר שלו הוא אמנם סיפור ילדים משעשע ,אך טמונים בו מסרים
שהילדים בוודאי לא עשויים לקלוט – מסרים נגד הטפילות בחברה הישראלית ונגד
אנשי השלטון חסרי האונים וחסרי יכולת החלטה.
זיוה שמיר מראה בספר זה כיצד פציפיזם קיצוני מוביל אל ההיפך הגמור מהציפיות:
סטודנטים בריטים חתמו על מכתב ב ,1938-בו הם מתנגדים בחריפות להילחם
בשירות המלך נגד כוחות הרשע ,וזה רק עודד את היטלר לפתוח במלחמה הנוראה.
רק לעיתים רחוקות אוטופיה מתממשת (חלומו של הרצל) ,אך סופרים מפוכחים יודעים
שאין שלום נצחי .כך סבר ביאליק ,וכך קבע נתן ("החכם") אלתרמן ב"הערה
פרדוכסלית" ,שהשלום הוא הזמן שבין שתי מלחמות .ולעומתם – א"ב יהושע סבר
שניתן לביית עכבר שיהיה חיית מחמד ("העכבר של תמי וגאיה").
***
לסיום אוסיף רק ,כי סקרתי כבר עשרה ספרים מתוך ה 34-שפרסמה זיוה שמיר ,ואני
חייב לחזור על עצמי ולהביע התפעלות מהידע חובק עולם שמצוי בספריה ,מהבקיאות
הבלתי מצויה בספרות ישראל וספרות העמים .מורה שיבקש ללמד את אחת היצירות
הנידונות בספר זה – לא יוכל למצוא ספר מתאים יותר לציפיותיו .ולבסוף ,הערה
לטענת הקיפוח של תרבות יוצאי ארצות האיסלאם ,טענה הנידונה בספר (עמ' 212-
:)208סתם עמלה פרופ' זיוה שמיר וכתבה 17ספרים על יצירתו המונומנטאלית של
ביאליק ,סתם קבעה שגאון כמוהו לא קם בספרות העברית כמו שלא קם מתחרה
לשקספיר בספרות האנגלית .סתם! מואיז בן הראש בשירו ה"אלמותי" "אנעל אבוק
ביאליק" קובעִ " :א ּנֲ ָעל ַא ּב ּוק ְּביא ִליק [ּ ]...כ ָּל ּה ָּכ ַתב ֲח ִמ ּ ָשה ִשי ִרים ְס ִבי ִרים ַ /ח ְמ ָסה
ַח ְמ ָסה ּ ְ /ו ְכ ָבר ָע ׂש ּו אֹותֹו ְמשֹו ֵרר ְלא ִּמי".
גיליון ַּ 42גג 92