Page 13 - תאטרון 37

‫השער למחנה ההשמדה אושוויץ וסמדר יערון )בתפקיד זלמה( בארבייט מאכט פריי‪1991 ,‬‬

‫אינפלציה באמצעות דפלציה של טראומות משורגות‪ :‬השואה והנכבה‬

‫כיצד מוצגת או מיוצגת בדרמה הישראלית‪ ,‬באופן מפורש או מרומז‪ ,‬ההשקה בין טראומות‬
‫השואה והנכבה? בדברים הבאים אני מבקש להתוות כרונולוגיה מתפתחת של דרמטורגית שואה‬
‫ישראלית‪ ,‬על‪-‬מנת להראות את מופעיהן של שתי טראומות אלו במחזות ומופעים‪ ,‬לאורך מספר‬
‫תחנות באבולוציה של דרמת השואה הישראלית עד היום‪ .‬אין עוד מסגרת בה זוכה תבנית זו‬
‫לביטוי כמותי כה רב ולהבעה איכותית כה בוטה כמו בפסטיבל עכו לתיאטרון אחר‪ .‬אחד‬
‫משיאיה של מגמה זו היה הפסטיבל שנערך בתחילת אוקטובר ‪ .2012‬לפחות שניים מבין‬
‫המופעים הזוכים הציפו את הנושא באמצעות מבע רטורי פרובוקטיבי ‪ -‬מילולי וחושי ‪ -‬חסר‬
‫תקדים מאז ההפקה ה"מיתולוגית" ארבייט מאכט פריי מטויטלנד אירופה )העבודה משחררת‬

‫מארץ המוות אירופה( שיצר וביים דודי מעיין‪ ,‬לשעבר ראש המרכז לתיאטרון עכו )‪.(1991‬‬

‫ההפקה שזכתה בפרס הטקסט הבימתי הטוב ביותר ‪ -‬אנו בונים פה נמל ‪ -‬טקסט ‪Spoken‬‬
‫‪ Word‬אפי‪ ,‬מאת אנה כהן‪-‬ינאי‪ ,‬יונתן קונדה ונטע וינר ‪ -‬היא תערובת מחורזת‪ ,‬מתוחכמת‬
‫במיוחד‪ ,‬של משחקי מלים שנונים ומתוזמרים מוזיקלית ואלוזיות למקורות אטימולוגיים‬
‫מסורתיים ומודרניים של השפה העברית‪ ,‬שופעת מעברים לולייניים בין משלבים לשוניים‬
‫מנוגדים‪ 1.‬הטקסט‪ ,‬שמוטח בקהל על ידי אמני הסטנד‪-‬אפ שהגו אותו ‪ -‬באופן שמעלה על‬
‫הדעת את העלבת הקהל של פטר הנדקה ‪ -‬כולל את פירוקם של מיתוסים ציוניים מושרשים‪,‬‬
‫בראש ובראשונה שחיטתה של "הפרה הקדושה" של השואה‪ ,‬כפי שהוטמעה במונחים‬
‫השחוקים שהפכו למגדיריה‪ .‬הדבר ניכר במיוחד בנאום התוכחה של דמותה הבלתי‪-‬מוגדרת‪,‬‬
‫הגרוטסקית והאנדרוגנית של "נשיאת הכבוד" ‪ -‬משחק מילים עם "נסיעת כבוד" ‪ -‬לגיהינום‪,‬‬

‫כפי שמתברר‪:‬‬

‫‪ 1‬ראו שמעון לוי‪" ,‬האפוקליפסה הנחמדה"‪ ,‬עכו ‪ ,"2012‬תיאטרון ‪.16 , (2012) 33‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬ ‫‪ 12‬‬