Page 17 - תאטרון 37
P. 17

‫על הקרקע‪ .‬בפוליו בוצע שיר זה בערבית על‪-‬ידי קבוצת תלמידים פלסטינים‪ ,‬ששעטו במורד‬
‫המדרגות בסגנון עצרת פשיסטית‪ ,‬אז טיפסו על שולחנות‪ ,‬רוקעים ברגליהם בנוסח הבראבורה‬
‫היהודית המסורתית‪ .‬כך‪ ,‬כביכול‪ ,‬ניכס האויב המאיים‪ ,‬הטראומטי‪ ,‬הערבים‪ ,‬את המנון הניצחון‬

             ‫היהודי‪ ,‬שיבש אותו מבפנים‪ ,‬ובה בעת חשף את מבנה העומק הפשיסטי שביסודו‪.‬‬

‫רשמים חווייתיים אגרסיביים אלה מחוזקים על‪-‬ידי רה‪/‬דה‪/‬קונסטרוקציה מהופכת וחתרנית‬
‫במיוחד של טקס יום השואה‪ ,‬אחד מאותם אירועים "נלעגים ומלאכותיים"‪ 8‬שתפקידם הוא‬
‫לשכנע את הנוער הישראלי בכך ש'אין ברירה' ושעלינו 'להיות חזקים'‪ 9.‬ניבה‪ ,‬שניהלה את‬
‫הטקס‪ ,‬רצה בתזזיתיות לאורך המרפסות המקיפות את חלל המופע המרכזי‪ ,‬צועקת בליל של‬
‫פרגמנטים מצוטטים מטקסטים עמוסי מטען רגשי שמהווים את הסופר‪-‬נרטיב של השואה‬
‫הטבוע בזיכרון הקולקטיבי‪ ,‬שהותאמו לצרכיה של מוסכמת המציאות הישראלית‪-‬יהודית‬
‫העכשווית‪ ,‬אך עם זאת פונים כנגד הרציונל הטלאולוגי שלהם עצמם‪ ,‬ומפקיעים מעצמם את‬
‫משמעותם בשל הפרגמנטציה המפורקת ונטולת‪-‬ההקשר והבנאליות המודגשת שלהם‪ ,‬שלא‬
‫לדבר‪ ,‬על אופן הגשתם הפרנואידי‪ 10.‬כך מומחש מעמדה המודע של השואה בישראל כתסביך‬
‫רדיפה ש"מצדיק" את רדיפת הפלסטינאים‪ ,‬המיוצגים באופן מטונימי על‪-‬ידי בית הספר‬

                                                                             ‫הערבי ותלמידיו‪.‬‬

‫הגישה הצינית כלפי תבניות הזיכרון הממוסדות של השואה‪ ,‬שהוגחכו‬
‫ועברו ריטואליזציה‪ ,‬שעולה מתוך הטקסטים הפרפורמטיביים הללו של‬
‫פסטיבל עכו‪ ,‬מודגשת על‪-‬ידי הקונטקסט הגאו‪-‬דמוגרפי של העיר‬
‫הערבית‪-‬פלסטינית שבה מתקיים הפסטיבל‪ ,‬ובמקרה של פוליו‪ ,‬על‪-‬ידי‬

                 ‫הקונטקסט‪ -‬שבתוך‪ -‬קונטקסט זה‪ ,‬של מוסד חינוכי ערבי‪.‬‬

‫רדיפה זו צברה בהצגה ממדים מזעזעים ושוברי‪-‬טאבו כאשר המנהלת היהודייה הובילה שורה‬
‫של תלמידים ערבים צעירים לצלילי נגינת חליל של שיר השואה המפורסם "פונאר" )המנציח‬
‫את אתר ההוצאה להורג הסמוך לוילנה‪ ,‬בו נרצחו כ‪ 70,000-‬יהודים בידי הנאצים בין יולי‬
‫‪ 1941‬ל‪-‬אוגוסט ‪ ,(1944‬וכך‪ ,‬באופן פיגורטיבי‪ ,‬באיטלה אמנותית‪ ,‬מוצעדים להשמדה על‪-‬ידי‬
‫המקבילה הישראלית של החלילן מהמלין‪ .‬אלוזיה זו אף מקשרת בין הילדים הערבים לבין‬
‫עכברושים נושאי מחלות‪ ,‬אחד הדימויים המועדפים ליהודים בסרטי התעמולה של גבלס‪ ,‬כמו‬
‫גם לפלסטינים כ"מגיפה" מיותרת שאותה‪ ,‬לדידם של ישראלים רבים‪ ,‬יש למגר )או ל‪-‬‬
‫"טרנספר" ‪ -‬מילה טעונה נוספת הלקוחה מאוצר המלים של השואה‪ ,‬המשמש פוליטיקאים‬

                                               ‫מסוימים מן הימין ‪ -‬לאחת המדינות הערביות(‪.‬‬

                         ‫‪ 8‬דן אוריין‪ ,‬דמות הערבי בתיאטרון הישראלי )תל אביב‪ :‬אור‪-‬עם‪.141,(1996 ,‬‬
                                                     ‫‪ 9‬כפי שעולה גם מדברי אוריין‪ ,‬שם‪.134 – 133 ,‬‬

‫‪ 10‬בנושא סוג זה של טקסים ראו אליעזר ויצטום‪ ,‬נפש‪ ,‬אבל ושכול )תל אביב‪ :‬משרד הביטחון‪) ,2004115 ,‬‬

‫‪ ‬גיליון ‪37‬‬  ‫‪ 16‬‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22