Page 14 - תאטרון 37
P. 14
השואו והשואות
כששאלו אותי האם לבנות נמל או לא לבנות אמרתי מיד שבשום אופן לא! אם כבר
יש קצת כסף תקנו קרונות! כל כך הרבה זיבולי שכל וניקנוקי אונות! אז מה עשו
בסוף? קנו טונות של זיפת ובנו תחנה מרכזית!
לשם אני בכלל לא מתקרבת .לגבי האבטובוס לא תופס .אני אמרתי להר -בן גוריון
בזמנו כשהיה שר תחבורה רופס :הר יקר ,אבטובוס זה הר-ס .כי אנחנו אנשים של
רכבות .רק -כבות! רק אבות שאכלו בוסר כמו מטורפים בלילה יודעים מה זה
האנגובר בבוקר -ערימת ילדים עם הראש בדלי של גריי גוס בלי בגדים ובלי
שיניים תותבות .אנחנו לא כמו כל המון -אנחנו נוצרנו לחדווה שבנסיעה כפויה,
אקציות על החשבון של הברון .יושבים צפופים וממתינים בתוך קרון .המרפק של
פומרץ אצל בדריק בגרון .וכשחם אז חם נורא .וכשקר אז קר .כי בשביל מה האיר
קונדשין אם התרגלנו כבר אל הקרונות של הבקר .ואני בטח לא צריכה שאף מידלע
תכריז לי ברמקול שהגענו כבר לבית יהושוע או לסטודיו של נועה דר .לא לעזור
בבקשה ,כורזת חמודה .כשנגיע אני אדע .לא צריכה מפות של מסלולים ומרכזי
מידע .בעצמות שלי אני ארגיש אם קרבה התחנה וכבר הגיעה השעה לרדת ,לצאת
להסתדר בטור .טכנולוגיה זה נחמד בהתחלה אבל תמיד אתה גומר איתה בתוך
הלהבה .אז בפעם הבאה -קרונות -לא חלונות ולא תריסים ,לא נפלאות ולא
ניסים ,לא משבצות ולא כיסים .תיכנסו פעם לפיקסה של הוורמאכט -אנחנו תמיד
נראינו הכי טוב בפסים.
אז בניתם נמל .נורא נחמד -אבל לאן כבר יש לי להפליג? לאן קיבינימט חושבים
שאתם נוסעים?2
דמיסטיפיקציה זו של השואה חושפת את האמת האסורה ,והיא שהישראלים מאוהבים בשואה
"שלהם" ,שהיא מתאימה לאונטולוגיה הלאומית הפונדמנטלית ,לאתוס ולאינטרסים הסוציו-
פוליטיים שלהם ,ושקרונות הבקר אינם תופעה היסטורית -דהיינו ,זיכרון -כי אם הלך רוח
פנומנולוגי ה ֹוִוי -דהיינו ,טראומה ,התנסות חיה -הרבה יותר מאשר האוטובוסים
ה"אמיתיים" היומיומיים והממוזגים 3.הישראלים ,ככל הנראה ,אינם מסוגלים )וממאנים( למלא
אחר ציוויו של המשורר ולוחם גטו ווילנה ,אבא קובנר" :לזכור את העבר ,לחיות את ההווה,
להאמין בעתיד ".מן הצופה המובלע המקומי4 ,מצפים ,מדרך הטבע ,שיזדעזע ממה שבעקבות
אימרה קרטס ) (Kertészוג'ון מקיי ) (MacKayניתן להגדירו כחשיפתה של מניפולציית
2אנו בונים פה נמל ,טקסט חזרות.
3הרעיון לפיו הישראלים מאוהבים בשואה "שלהם" כבר נרמז בכותרת סרטו של אשר טללים אל תגעו לי בשואה
) .(1994הקושי ב"לזכור" את העבר ,במקום "לחיות" אותו ,שהינו למעשה פירושה של טראומה ,מבוסס על חיבורו
המפורסם של פרויד:
Erinnern, Wiederholen und Durcharbeiten,” Gesammelte Werke, vol. 10 (Frankfurt am Main: S. Fischer
.Verlag, 1991), 126-136
4המונח צופה מובלע מתייחס לדימוי ,לנורמות ,ולמוסכמות -האסתטיות והלא-אסתטיות -של קבוצת הנמענים,
עליהם מגיבה המערכת הרטורית של הטקסט התיאטרוני ,ושבה הם מוטבעים.
גיליון 13 37
