Page 22 - תאטרון 37

‫השואו והשואות‬

‫פרספקטיבות מנוגדות על קטסטרופות דומות‬

‫כיצד תחנות אלו‪ ,‬העוסקות בטראומת השואה או מרמזות אליה‪ ,‬משתלבות עם טראומת הנכבה?‬
‫בעמודים הבאים אתמקד באופני המבע של חיבור זה בין ארבעת השלבים הראשונים שזיהיתי לבין‬

‫הבעיה הפלסטינית‪ ,‬ואסגור את המעגל עם ההתפתחויות החדשות שעימן פתחתי מאמר זה‪:‬‬
‫השלב הראשון‪ :‬מדינת ישראל הצעירה של שנות ה‪ 40-‬המאוחרות ושנות ה‪ - 50-‬תקופת שלב‬
‫השלילה והכחשה ‪ -‬מכותרת בתחומים החונקים של "הקו הירוק" )המרחק מהגבול הירדני ועד‬
‫הים‪ ,‬בנקודה הצרה ביותר שליד העיר נתניה‪ ,‬היה ‪ 13‬ק"מ בלבד(‪ ,‬ראתה עצמה כ"ארץ קטנה‬
‫מוקפת אויבים"‪ ,‬והשתמשה בסיסמת תעמולה פנימית וחיצונית זו בכדי להצדיק את נטייתה‬
‫המיליטנטית הנוקשה‪ .‬מפקדו של קיבוץ בקעת יואב הנצור‪ ,‬במחזהו של יגאל מוסינזון‬
‫בערבות הנגב‪ ,‬מצהיר כבר ב‪" :1949-‬יש מלחמה על עצמאות היהודים‪ ...‬אני יכולתי להיות‬

‫בוורשא ‪ -‬וללא נשק! להישחט ככבש! היום יש בידי נשק…‪21".‬‬

‫בערבות הנגב מאת יגאל מוסינזון בבימוי שמעון פינקל‪ ,‬הבימה‪ .1949 ,‬חנה רובינא )מימין(‪,‬‬
‫אהרון מסקין )יושב(‪ .‬הצילום‪ :‬באדיבות ארכיון הבימה‪.‬‬

‫‪ 21‬יגאל מוסינזון‪ ,‬בערבות הנגב )תל אביב‪ :‬אור‪-‬עם‪.42 ,(1989 ,‬‬

‫גיליון ‪21  37‬‬