Page 26 - תאטרון 37
P. 26
השואו והשואות
מחזהו של נתן שחם הם יגיעו מחר ) (1950ייצג שלב קיצוני עוד יותר של שלילת הפלסטינים,
וזאת ביצירה שאינה עוסקת בשואה ואף על פי כן מחילה על הערבים המקומיים את
הטרמינולוגיה והגישה שייחדו הנאצים ליהודים ,כמו גם את התוויות שוללות-האנושיות
שמיוחסות לניצולים על-ידי האוכלוסייה היהודית בפלסטינה של טרום-המדינה ,ובמדינת
ישראל הצעירה העצמאית ,אבל הסובלת מטראומה פסיכולוגית .בניגוד למחזות הקודמים,
יצירה זו מממשת במפורש את רעיון ה"נוכחים-נפקדים" ,משום שסוכניהם הם שני שבויי
מלחמה ערבים שנפלו בשבי במלחמת העצמאות בידי מחלקה שבמהלך קרב נלכדה בתוך
בניין נטוש מוקף מוקשים בלא האמצעים הטכניים לגלותם ,פרט לשימוש בשפני-נסיונות
אנושיים למען הצלת שאר הלוחמים .המחזה ,כפי שציין בן-עמי פיינגולד ,הוא יוצא-דופן
בקרב מחזות המלחמה של התקופה ,מאחר שהוא מעורר שורה של שאלות מוסריות לגבי
"אדם במלחמה ,על יחסים בין לוחמים ומפקדים ובין צבא לאויב 27".עם זאת ,למרבה
האירוניה ,האסירים הפלסטינים מהווים עניין שולי וזניח לחלוטין בדרמה .הם מתוארים
בהוראות הבימוי במונחים הנושאים קונוטציות אנטישמיות ,כגון "זקן מכוער/יצור בזוי"28
)אוריין - (35ביחס לשבוי המבוגר יותר ,המשפיל עצמו על-ידי התרפסות והתבטלות בפני
האדונים היהודים ,באופן המעלה על הדעת את תיאוריו הסטראוטיפיים של ה"דר שטירמר"
את השפלתו העצמית של תת-האדם היהודי הנתעב בפני העל-אדם הארי ,ו"פרא אדם/פרא
אציל" )אוריין – (35על מנת לתאר את הצעיר .שניהם מנוצלים כגלאי-מוקשים אנונימיים,
נטולי זהות ומחופצנים לחלוטין .עבור המפקדים הם אך ורק "טינופת ולא בני אדם" )אוריין
,(36והויכוח המתנהל ביניהם לא נסוב סביב השאלה האם לחסל )מילה נרדפת ל-
vernichtenבעגה הגרמנית נאצית( את האסירים ,אלא באיזו שיטה יש לנקוט .אוצר המלים
של אחד ה"אדונים העליונים" מזכיר במפורש את השפה ואת שיטות העינוי האופייניות
למחנות הריכוז" :אתה לא פשוט מחסל שני ערבושים" ]כינוי מבזה ומבטל זה לערבים ,שרווח
במלחמת העצמאות ובעשורים הראשונים למדינה ,נגזר מהמילה "עכברושים" – הדימוי
החזותי ליהודים בסרטי התעמולה הנאציים[ "נריץ אותם קצת ...עד שימצאו את המוקשים
שלנו 29".כפי שמציין דן אוריין" :הדה-הומניזציה של הערבי לא עוררה אצל המבקרים
התנגדות מפורשת 30".ואכן ,איש לא מחה כנגד נבלה זו.
השלב השני :השלב האנלוגי ,המתייחס למחזות משנות ה 60-המבליטים את המכנה המשותף
שבין קרבנות השואה לבין האידיאל המנופץ של היהודי החדש ,נע בהתאם לנקודת המבט
שלנו לגבי האנאלוגיה ,בין "פאשיזם ,הקשור בעיקר לאידיאולוגיה הנאצית ,לבין הכיבוש
25 27בן-עמי פיינגולד ,תש"ח בתיאטרון )תל אביב :הקיבוץ המאוחד.61 ,(2001 ,
28
29שם.
30אוריין.36 ,
גיליון 37