Page 68 - תאטרון 43

‫במקרה שהמעבר ביניהן יראה מגומגם‪ .‬והחשוב הוא‪ ,‬שבאותם רגעים בהם‬
‫מפציע 'הביטוי העצמי'‪ ,‬מדדים הזרים למופע התאטרוני מתחילים לחלחל‬
‫למבטו הבוחן של הצופה‪ ,‬המביט ביכולת של השחקן לשזור פעולה אמנותית‬

‫ושאינה‪ ,‬וברמה נוספת גם ביכולת השליטה שלו ברזי הבישול בפני עצמם‪.‬‬

‫השחקן המבשל עשוי להימדד אפוא גם באמות מידה קולינריות‪ .‬וכך גולשת‬
‫בהדרגה האינטראקציה בין צופה ושחקן אל מרחבים שיפוטיים חדשים‪ ,‬חוץ‬
‫אמנותיים‪ .‬בהצגה זו שבה הכול מוטל על כתפיו של זוהר בברור‪ ,‬ובהצגות‬

‫אחרות בהתאם לחלוקת התפקידים על הבמה‪.‬‬

‫טעמה של משמעות‬

‫"כל הזיכרונות המאושרים הקשורים לאוכל דומים זה לזה; כל הזיכרונות‬
‫האומללים הקשורים לאוכל אומללים בדרכם שלהם" כותבת אניה פון ברמזן‬
‫בספרה אמנות הבישול הסובייטי‪ :‬ממואר על אוכל וגעגועים‪ 30.‬חרף הבינריות‬
‫שבה‪ ,‬פרפרזה זו למשפט הפותח את הקלסיקה האלמותית אנה קרנינה ללב‬
‫טולסטוי‪ ,‬מכילה בתוכה אמת בסיסית אחת‪ :‬הזיכרונות הקשורים לאוכל‬
‫עשויים להוות מצע לתחושת ייחוד ונבדלות בעבור היחיד והקהילה‪ ,‬או לייצר‬
‫בעבורם תחושה של אחדות ושותפות‪ .‬לא מן הנמנע אף ששני הדברים יקרו‬
‫יחדיו וגם בשעה של מפגש עם מאכל זר בעיקרו‪ ,‬מכיוון שהאסוציאציות‬
‫הקשורות באוכל הן מרובות וסבוכות‪ .‬היזכרותו של האחד במטעמים שלהם‬
‫ניחוחות אתניים נבדלים יכול לעורר באחר תחושה של ריחוק ואף סלידה‬
‫במקרים קיצוניים‪ ,‬אך ייתכן שיעוררו גם התרפקות וגעגוע לעברו שלו‪.‬‬
‫האוכל מעבר לסממניו התרבותיים הייחודים מכיל גרעין משותף בהיותו קשור‬

‫למשפחה ולקשרים בין‪-‬דוריים‪.‬‬

‫וכך‪ ,‬גם בעולם הבימתי של ההצגות העוסקות בבישול המחווה ופרטים אחרים‬
‫כמו מסרבים להשתייך בלעדית לקהילה אתנית ספציפית‪ .‬ובנקודה זו יש לחדד‬
‫ולומר שכך קורה במסגרת הצגות המשקפות הנכחה ברורה של תרבות‬
‫קולינרית אתנית ייחודית‪ ,‬וגם אם ההצגות מייצרות תנועה מתמדת בין הפרטי‬
‫והאתני‪ ,‬הקיבוצי והאוניברסלי‪ ,‬הרי שהגלישה המחלצת את הבישול משיוך‬

‫איתני היא קול המהדהד מהבמה שיש למקמו בשולי האמירה הבימתית‪.‬‬

‫‪ 30‬אניה פון ברמזן‪ ,‬אמנות הבישול הסובייטי‪ :‬ממואר על אוכל וגעגועים‪ ,‬הוד השרון‪ :‬כורסא‪ ,‬תל‪-‬אביב‪:‬‬
‫משכל‪ ,2015 ,‬עמ' ‪.10‬‬

‫‪ 66‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬