Page 66 - תאטרון 43
P. 66

‫זה בוחרת הבימאית לתרגם לבמה בעזרת השימוש בבצק ובתכונותיו‪ ,‬בעזרת‬
                                  ‫פעולת הבישול ההופכת פלטפורמה ליצירת משמעות‪.‬‬

                                         ‫צופה‪ ,‬שחקן והתבשיל שביניהם‬

‫במונודרמה הביוגרפית המולוכייה של אימא שהוצגה לראשונה בשנת ‪,2001‬‬
‫מוזמנים הצופים לפגוש את השחקן ניסים זוהר מגלם את עצמו נערך לקראת‬
‫התכנסות משפחתית המציינת את יום השנה למות ִאמו‪ .‬אותו פרק זמן ביום‬
‫בחייו בו הוא יבשל מרק מולוכייה לכבוד המעמד‪ ,‬משוחזר פעם אחר פעם‬
‫בכל אותם ערבים בהם תוצג ההצגה‪ .‬יהיו אלה מוסכמות התאטרון שיכוונו את‬
‫הצופה לתפוס את האירוע המוצג כמו היה אירוע חד פעמי‪ ,‬ולחוש כאילו הוא‬
‫מוזמן להציץ לתוך ביתו של אחר‪ .‬אולם זאת רק לזמן קצר‪ .‬בהצגה זו הצבת‬
‫הצופה בעמדה זו המפרידה בין צופה ובמה משמשת כאן כמסגרת כללית‬
‫בלבד‪ .‬ולמעשה הקיר הרביעי מעורער ללא הרף על ידי זוהר עצמו הפונה‬
‫לקהל ישירות כמספר המבקש לקחת את צופיו למסע אחורה בזמן‪ ,‬בעיקר אל‬
‫אלכסנדריה הקוסמופוליטית של שנות הארבעים‪ .‬במגע הישיר עם קהלו זוהר‬
‫אינו נשען רק על המילים שבפיו והוא מבקש להציף את החלל התאטרוני‬
‫בניחוחות ילדותו על ידי בישול ממשי על הבמה של מרק המולוכייה‪ ,‬המכונה‬
‫בהצגה "כמאכל לאומי" ש"כל מצרי המכבד את עצמו אוכל [‪ ]...‬לפחות פעם‬
‫בשבוע"‪ 27.‬וכך נרקמת לה שבירה נוספת ומוצנעת של הקיר הרביעי‪ ,‬כמו גם‬
‫אינטראקציה ייחודית בין צופה ושחקן‪ ,‬אותה מיטיבה להבהיר אלינור מרגוליס‬

‫השחקן המבשל עשוי להימדד גם‬
‫באמות מידה קולינריות‪ .‬וכך‬
‫גולשת בהדרגה האינטראקציה בין‬
‫צופה ושחקן אל מרחבים שיפוטיים‬

              ‫חדשים‪ ,‬חוץ אמנותיים‬

                        ‫‪ 27‬ניסים זוהר‪ ,‬המולוכייה של אימא (מחזה מודפס)‪ ,‬המילא"ה‪ ,‬תיק מס' ‪ ,30.3.7‬עמ' ‪.2-1‬‬

                                 ‫‪ 64‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬
   61   62   63   64   65   66   67   68   69   70   71