Page 64 - תאטרון 43

‫ידיו‪ ,‬גוררו אחורה על השולחן והופכו לגוש אחד‪ ,‬שאותו ילוש בקצב הולך‬
‫ומתגבר ככל שהוא מתקדם בתיאור המפגש בין שני הזרים‪.‬‬

‫יצירת דימויים חזקים כאלה בעזרת הבצק והכנת הגומבוץ' משתקפים גם‬
‫בקטע אחר בו תצטרף האם לבן ויחדיו יספרו את אשר אירע‪ .‬תהיה זו האם‬
‫שתתאר בתחילה את הגעתם של היהודים ברכבת לתחנת הביניים‪ ,‬וברקע‬
‫תשמע שריקת הקומקום שבו הגיעו המים לרתיחה‪ ,‬הנקשרת בקולה של רכבת‬
‫המשא ובקולם של החיילים הגרמנים המאיצים בהמון היהודים לרדת ממנה‪.‬‬
‫הבן ייגש לקומקום ויסיר את המכסה ולאחר מכן יחזור לשולחן על מנת לייצר‬
‫דימויים נוספים‪ ,‬שאותם הוא בונה לעיני הקהל בהדרגה‪ .‬מיריעת הבצק‬
‫הפרושה על השולחן הוא ייצר עיגולי בצק ויפזר בכל אחד מהם שזיף אחד‪,‬‬
‫ולאחר מכן ייעטף כל שזיף בבצק ואלה יוצבו בשורה אחת‪ ,‬כאשר שפיכת‬
‫השזיפים באחת מתוך מה שנראה כקופסת שימורים מדמה את ירידתם‬
‫מהרכבת‪ ,‬והסידור הקפדני שלהם בשורה מדמה את הובלתם למבנה שבו‬
‫ירוכזו לבסוף‪ .‬במהלך תמונה זו האם תאחוז בשזיף אחד המדמה איש צעיר‬
‫היוצא מהשורה והבן ייטול לעצמו את פעולת הסיפור ויידע את הקהל שהאיש‬
‫נהג כך כדי לקטוף כמה פרגים אדומים‪ .‬עם תיאור הריגתו של האיש בירייה‬
‫יהפוך התיאור כולו לאלים וקשה יותר‪ .‬בשיאו‪ ,‬בשעה שתתאר האם את האופן‬
‫בו נעים המגורשים לעבר מתחם מגודר בגדרות תיל גבוהות שבו בניין עם‬
‫ארובה גבוהה‪ ,‬יוכנסו השזיפים העטופים בבצק‪ ,‬הכופתאות‪ ,‬בזה אחר זה‬
‫לסיר‪ ,‬ובמקביל תשפוך האם את המים שרתחו אל הסיר‪ ,‬ותדמה את הגורל‬

‫הצפוי לאותם יהודים בדימוי בימתי שהולם בקהל בשיא עוצמתו‪.‬‬

‫כבמחזה‪ ,‬הגורל האיום המצפה למגורשים בסוף מסעם מרחף מעל לסיפור‬
‫הישרדותה של האם‪ ,‬רק שבתרגום הבימתי של איילת גולן הוא הופך קונקרטי‬
‫יותר‪ ,‬כאשר משפטים המופיעים במחזה כגון "ואיש לא יינצל מלהיצלות‬
‫בתנור; מלבד אחת" (עמ' ‪ ,)17‬הופכים במלאכת הכנת הגומבוץ' לדימוי בימתי‬
‫מצמרר‪ .‬בשעה שגולן מעניקה ממד נוסף למשמעויות קיימות היא נוטלת‬
‫לעצמה מהלך פרשני אחר בכל הנוגע לתיאור המפגש עם הדמות האנונימית‬
‫בקרון רכבת המשא‪ .‬כפי שמציינת ענת פיינברג טאבורי ממזג את הטרגי‪,‬‬
‫הטריוויאלי‪ ,‬הביזרי והקומי כדרך לדה‪-‬מיתולוגיזציה של השואה‪ ,‬והוא מעצב‬
‫את דמויותיו באופן ריאליסטי והומוריסטי המרחיק אותן מייצוג של גיבורים‬
‫מקודשים‪ ,‬כאשר מבעד לייצוג זה מתגלם למעשה הסיפור הטרגי שלהן‪ 25.‬וכך‪,‬‬
‫בטרם יעלו לרכבת יתוארו‪ ,‬למשל‪ ,‬אותם יהודים מגורשים כשוחט ש"סכינו‬
‫עדיין נוטפת דם"‪ ,‬כ"חבורה של תלמידות‪ ,‬במכנסיים קצרים ובנעלי‬

‫התעמלות‪ ,‬שנחטפו באמצע שיעור התעמלות‪ ,‬כ"בחור צעיר בפיג'מה‪ ,‬שפתיו‬

‫‪25 Ibid, p. 231.‬‬

‫‪ 62‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪43‬‬