Page 63 - תאטרון 43
P. 63
גסטרודרמה
את כוחו הרטורי הייחודי של הבצק הנובע מתכונותיו ,מגמישותו ומיכולתו לשנות
צורה ,ממחישה התמונה בהצגה המתארת כיצד אחד הנוסעים כפה עצמו על האם
בקרון הבהמות עמוס האדם בדרך לאושוויץ עד שהגיע לסיפוקו .דומה שבגין
סיפור לא קל לעיכול שכזה המכונה על ידי הבן כ"סיפור אהבה" 23,יש מי שבחרו
לכנות את התאטרון של טאבורי "תאטרון של מבוכה" 24.בהצגה כבמחזה האם
תסרב לשמוע את הסיפור והוא יסופר על ידי הבן לבדו ,כאשר עוצמתו מתעבה
בדימויים הנוצרים מלישת בבצק .וכך בעת שהוא מתאר את היד שמטפסת "במעלה
השמלה השחורה הטובה" שלה (עמ' ,)19יד אחת של השחקן אוחזת בקצה יריעת
הבצק המונחת על השולחן ומרימה אותו כלפיי מעלה באיטיות בעת שהיד השנייה
משתחלת פנימה ומדמה את הפלישה של היד האנונימית לגופה של האם .ובאותה
עת שהוא מתאר בסיפור כיצד האם מתקדמת "כשלושה ס"מ קדימה" (עמ' )20
וכף היד עם הזרוע הניצבת משכו אותה אחורה ,הוא לופת את הבצק בשתי
וכך בעת שהוא
מתאר את היד
שמטפסת "במעלה
השמלה השחורה
הטובה" שלה ,יד
אחת של השחקן
אוחזת בקצה
יריעת הבצק שעל
השולחן ומרימה
אותו כלפי מעלה
באיטיות
הקוראז' של אימא ,בתמונה :גיא זך ומיקי מרמור .צילום :יעל חדד
23ג'ורג' טאבורי ,המסע של אימא טאבורי (מחזה מודפס) ,תרגום :רבקה משולח ,המילא"ה ,תיק מס'
,29.3.3עמ' .19
24 Anat Feinberg, Embodied Memory: The Theatre of George Tabori, Iowa: University of
Iowa Press, 1999, p.266.
61תאטרון גיליון 43