Page 49 - תיאטרון 41

‫הביקורת‬

‫אחוזת וייס‪ -‬אמא בהפרעה‬
‫אסתי זקהיים מרשימה כגנגסטרית שידה קלה על ההדק בהצגה של‬
‫דליה שימקו בתמונע‪ .‬דליה שימקו ביימה את המחזה הזה באהבה‪,‬‬
‫כשהיא מעצבת את שחקניה דמויות מדויקות מאד בתפקודן על מזבחה‬
‫של האם הגדולה‪.‬ולמרות שזו ההצגה של אסתי זקהיים בתפקיד אדית‬
‫וייס‪ ,‬שימקו ידעה לאזן במידתיות נכונה בינה לבין השחקנים שלצידה‬
‫ועמה‪ ...‬בסופו של דבר ב"אחוזת וייס" על מפלצותיה יש גם הזדמנות של‬

‫הנאה מהצגה טובה ושחקנית גדולה שיודעת לקרוץ ברגע הנכון‪.‬‬
‫צבי גורן הבמה ‪24/11/10‬‬

‫מיין יידישע מאפיע‬
‫‪...‬הסיפור טוב‪ ,‬הדיאלוג קולח‪ ,‬המשחק משכנע‪ ,‬משעשע ואפילו נוגע‬
‫ללב במקומות הנכונים (ליאת אזר ואסף מור בתפקידים *הראשיים‬

‫בולטים לטובה בטבעיות שלהם)‬
‫זהו אנסבל פרינגי במהותו‪ ,‬המציג במוקד עשיית הפרינג בתל אביב‪,‬‬
‫ואילו המחזה של נוריאל טוביאס היה יכול לעלות בהצלחה בהבימה‪,‬‬
‫בקאמרי או בבית לסין‪ ............‬ודליה שימקו היתה יכולה לביים אותו‬

‫במרכז העשיה המיינסטרימית‪......‬‬
‫מיכאל הנדלזלץ‪ ,‬הארץ‪24.11.10 ,‬‬

‫דליה‪ :‬מישהו שמחפש אתגר‪ ,‬איכות‪ ,‬כמו הבן שלי ‪ -‬שנון‪ ,‬לא אינטלקטואל‪,‬‬
‫כלומר‪ ,‬לא מישהו שקרא וחקר‪ ,‬שעובד עם הדבר מבחינה רגשית‪ .‬האמת היא‬
‫שלאחרונה התחלתי לפזול ביני לבין עצמי גם למקומות יותר אינטלקטואליים‪,‬‬
‫בעיקר בחלום ליל קיץ‪ ,‬כי אני מאמינה שאנשים שמכירים את המחזה ומכירים‬
‫קצת את ההיסטוריה של המחזה יכולים יותר להתייחס לדברים שעשיתי שם‪,‬‬
‫אם לחיוב או אם לשלילה‪ ,‬אבל לפחות אני חושבת שכן פיתחתי שם רמה של‬
‫דיאלוג עם מה שקוראים "הגוורדיה התאטרונית"‪ .‬ואותו דבר גם לגבי מבוך‬
‫המראות‪ ,‬שהייתה הצגה שאמא שלי לא הבינה מה אני רוצה‪ ,‬יצאה מבולבלת‬
‫לגמרי‪ .‬אבל הצופים המובלעים שלי הם גם בני הנוער שאני מלמדת‪ .‬אני‬
‫מלמדת בביכורי העיתים‪ .‬אני מביימת שם כבר ארבע שנים‪ ,‬וכן‪ ,‬אני מחפשת‬
‫בני נוער אוהבי תאטרון‪ ,‬ושנונים ואינטליגנטים‪ .‬זהו בערך‪ ,‬זהו אני חושבת‬

‫הקהל שיאהב את מה שאני עושה‪.‬‬

‫‪  48‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬