Page 47 - תיאטרון 41

‫טובות‪ ,‬העסק עובד מאוד חזק על מעמדו של כל אחד במוסד כזה‪ ,‬לא כמו‬
‫אספמיה‪ ,‬שזה מקום שלצערי עד היום לא מסוגל לשלם בצורה דומה למה‬
‫שסביר לשחקנים‪ ,‬והייתי אומרת שעד היום כל מה שהשחקנים מקבלים זה סוג‬
‫של החזר הוצאות‪ .‬כי אם בן אדם מקבל ‪ 5000‬שקל לתקופת חזרות של חלום‬
‫ליל קיץ‪ ,‬חצי שנה‪ ,‬הוא לא בא כל יום‪ ,‬והכל מתארגן לפי אילוצים שלו‪,‬‬
‫ודליה מורטת שערות‪ ,‬ועוזרת הבמאי מורטת שערות‪ ,‬וכדי לעשות סדר חזרות‬
‫יושבים ארבע שעות עם אילוצים של הזה וההוא‪ .‬כמובן‪ ,‬הרבה פעמים אני‬
‫עושה חזרות עם אנשים לא נוכחים‪ ,‬נניח שיש לנו שניים‪ ,‬והשלישי איננו‪ .‬אז‬
‫במקום שאתה לא יכול לפרנס את האנשים‪ ,‬מישהו בכל זאת צריך לפרנס‬
‫אותם‪ ,‬ומה שמפרנס אותם כאן הוא שיש להם מקום אמנותי‪ ,‬יש להם בית‪ ,‬יש‬

‫להם "‪ ."SAY‬אתה לא יכול גם לא לפרנס אנשים וגם כל היום לחבוט בהם‪.‬‬

‫זה דבר אחד‪ ,‬ודבר שני‪ :‬אני חושבת שזה מתחיל ממני‪ ,‬מהצורך שלי‪ .‬קודם‬
‫כל אין לי משפחה גדולה‪ ,‬אין לי הרבה ילדים‪ ,‬רק אחד‪ ,‬ויש משהו באנסמבל‬
‫שהוא בהחלט תחליף‪ .‬זה משהו שנוצר‪ ,‬ולא במודע‪ ,‬אבל כשאת עובדת לאורך‬
‫שנים עם אותם אנשים‪ ,‬אז עם כל אחד נוצרת מערכת יחסים וברית אחרת‪,‬‬
‫כל אחד מכיר אותך כדליה שלו ומה הוא צריך ממך‪ ,‬ואת מכירה אותו מה את‬
‫צריכה ממנו‪ .‬ואני מכירה את כל הבאגים של השחקנים שלי את הפלוסים‬
‫והמינוסים‪ .‬אם מישהו שוכח מפתחות‪ ,‬אנחנו יודעים מי זה ששכח את‬

‫המפתחות‪ .‬אני חשבתי שזה מה שתאטרון צריך להיות‪ ,‬זה מה שאני חיפשתי‪.‬‬

‫כשהגעתי לתאטרון חיפה‪ ,‬אני רציתי בית‪ ,‬ואני ראיתי בשחקנים בקולגים סוג‬
‫של חברים‪ ,‬של משפחה‪ ,‬וכשהתברר לי‪ ,‬ש'סליחה גברת‪ ,‬אבל זה לא ככה פה'‪,‬‬
‫זה היה לי מאוד קשה‪ ,‬זה היה בשבילי משבר‪ ...‬אני חושבת שמקום שבו‬
‫אנחנו שמים את עצמנו לגמרי חשופים על שולחן הניתוחים של העבודה בחדר‬
‫החזרות‪ ,‬זה מקום שצריך להכיל אותנו כבני אדם‪ ,‬ולא רק להשתמש בנו‪...‬‬
‫אני עברתי שנתיים מאוד קשות עכשיו‪ ,‬אני נפרדתי לפני שנתיים מבן זוגי‪,‬‬
‫שאתו חייתי ‪ 11‬שנה ושהיה גם התפאורן שלי‪ .‬זאת הייתה פרידה כפולה‪ ,‬כי‬
‫כאילו זאת הייתה גם פרידה בתוך משפחת האנסמבל‪ .‬ומה שהחזיק אותי שפויה‬
‫זה לבוא לחדר חזרות לעשות את חלום ליל קיץ‪ ,‬לפגוש את האנשים האלה‬
‫שיכלו להכיל אותי‪ ,‬והם הכילו אותי במצבים שהייתי שבר כלי‪ ,‬כשישבתי‬
‫בחדר חזרות ומיררתי בבכי וביימתי‪ ,‬עדיין ביימתי‪ .‬משהו בבמאית חזק יותר‬
‫מדליה שבורת הלב ונאחזתי בזה‪ .‬זה נורא חזק‪ .‬אז הבנתי‪ ,‬שבאמת בניתי את‬

‫מה שהייתי צריכה‪ ,‬לכן זה יקר לי כל כך‪.‬‬

‫גדי‪ :‬את עובדת עם קבוצה מסוימת של אנשים משך שנים למרות שיש שינויים‬
‫במצבת השחקנים פה ושם‪ .‬זה מתוך בחירה?‬

‫‪  46‬ת א ט ר ו ן ‪ ‬גיליון ‪41‬‬