Page 42 - תיאטרון 41
P. 42
מרגישה שאני נגועה בכל אלה ,כך שהעיסוק שלי בחיי נישואים היה מאוד
פרטי .שאלתי את עצמי הרבה פעמים :למה בעצם התחתנתי עם דיוויד ,שהיה
הבעל שלי והאבא של הבן שלי ,שהוא בחור אנגלי נוצרי? מאוד הערצתי את
האנגליות שבו ,מעבר לדיוויד עצמו ,גם ההילה האנגלית הזאת קסמה לי והיא
קוסמת לי עד היום...אני מאוד מבינה את רודי ...מצד שני אני כועסת עליו
מאוד ,והוא דוחה אותי ומרגיז אותי ,ואני חושבת שהפרובלמטיקה שרודי גולד
מגלם בחיי נישואים היא מאוד מורכבת ,ולכן היא נורא מושכת בגלל שהיא
מורכבת ,ואיך שלא תהפוך בזה תמצא את עצמך ,ותשנא את זה בו זמנית.
גדי :בואי ניקח הצגה אחרת -מבוך המראות .המחזה יוצר רושם של משהו
בעל אופי פיראנדליאני -הזהות כמשחק תפקידים...
דליה :ראשית ,זה מחזה שנכתב עבור שחקנים מסוימים ,כמו שחיי נישואים
נכתב עבור שחקנים מסוימים .פה ידעתי שתומר גלרון הולך לשחק את דמות
הגבר ,ואנה דוברוביצקי תהיה האישה .את אנה ביימתי בפעם הראשונה במחזה
קריאה בבית ליסין והתאהבתי בה ,ואז פשוט כתבתי עבורה את המחזה ,עבורה
ועבור תומר .ויש גם תפקיד נשי קטן ,של אשת הבמאי ,שידעתי שזאת תהיה
אני .אז שלושה מתוך ארבעה היו מלוהקים ,ונשאר לי רק לחפש את הבמאי,
והבחירה נפלה על אורי הוכמן .המחזה וההפקה נעשו מתוך אילוץ .לא היה לי
כסף בכלל בכלל ,ולכן היה לי ברור שאני לא יכולה לעשות עכשיו שום דבר
שדורש תפאורה ,תלבושות ,תאורה ,מוסיקה .כלום .חשבתי :אז מה אפשר כן
לעשות? חדר חזרות .כי בחדר חזרות עושים כאילו פה יהיה זה ופה יהיה זה
ופה יהיה זה .עכשיו ,ראיתי סרט אמריקאי ...ושם יש במאי שמביים סרט,
שהוא סרט בתוך סרט ,ומשהו בפורמט של הסרט שהוא מביים שימש לי
כהשראה למחזה .ובעצם כתבתי מחזה על במאי ,שכותב מחזה על זוג שהיה
זוג מאוד מאוד מתפקר ,זוג מאוד דקדנטי ,כשהאישה מחליטה לחזור בתשובה.
ושוב יש לנו כאן עסק עם שני קטבים שאני מתעבת ,ושבעיניי הם שני קטבים
שמחריבים את האנושות .האחד זה פנטיות דתית ,והשני -דקדנס ופריקת עול
והתמכרות להילולות מיניות וסמים .שני קטעים :אחד של ריק ,כי פנטזיה דתית
היא ריק בעיני ,כי אם לא היה ריק אז למה אתה צריך להיות כל כך קיצוני?
ובעיני זה איום מתמיד על התרבות ,זה מאיים לבלוע את התרבות .התרבות יכולה
להיבלע בחורים השחורים האלה .ודרך אגב זה מופיע גם בחלום ליל קיץ ,כשמצד
אחד יש החברה הפנטית עם החיג'אב ,ומצד שני פוק סוחר הסמים ביער .אז היא
עומדת לחזור בתשובה ,ויש ביניהם דיאלוגים ערכיים כשהוא מתעל את זה ,ומנסה
להוכיח לה שהיא לעולם לא תוכל לברוח מהריקבון שכבר פשה בה .ואז זה בעצם
נפתח לדיאלוגים של השחקן עם הדמויות ,ואחר כך זה הופך למין תחרות של שני
הגברים עליה ,על השחקנית שמעדיפה את הבמאי ,והוא מין גבר כזה שבעצמו
נמצא במצב דומה ,שהדברים איבדו משמעות לגביו .זאת אחת הסיבות שהוא כתב
את המחזה .זה באמת מבוך...
גיליון 41ת א ט ר ו ן 41 
