Page 38 - תיאטרון 41
P. 38
צילום :יח"צ יונה וולך -המופע ,בתמונה הילה וידור ,אהובה קרן ,דליה שימקו
אלגנטיות ,ויש משרתת ,ויש גינונים .והדמויות של אפי כהן היו ישראליות
מאוד :חייל ,זונה ,נערה ,גילוי עריות ,ואיזה נער זונה ,ופרופסור שמאוד
מאוד רוצה לקבל פרס ישראל והוא בעצם הומו לטנטי בארון .זאת אומרת:
דמויות חיות מאוד ,כאילו במרכז החברה ,שמתברר שהן בעצם מאוד בשולי
החברה ,וזה היה בעיניי מבריק ,והוכיח את עצמו.
הדבר הראשון שמנחה אותי בבחירת החומרים הוא שאני לא אקח מחזות שאין
בהם "בשר" לשחקנים ,שאין בהם תפקידים עגולים ,בלתי מתפתחים ויש בהם
יותר מדי תפקידונים .מה שמייחד את ההפקות הוא שלכל אחד מהשחקנים יש
נתח עסיסי לתקוע בו שיניים .זה דבר אחד .ודבר שני הוא שנדמה לי שאני
הולכת תמיד לדברים נורא פרטיים .מרתה גבלס ריתקה אותי ,לפי
האינטרפרטציה של נוריאל טוביאס היא הייתה מעין הנסיכה דיאנה של הרייך,
גם אם היא לא הייתה כזאת ,מין אייקון אופנה ,האמא הגרמנייה המושלמת עם
ששת הילדים המושלמים ,שבעלה מצלם אותה לסרטי תעמולה ,ושיש לה פינה
ברדיו שבה היא נתנה לנשים עצות בענייני איך להיות נאמנה ואשת רייך
למופת .היה משהו בכל המצב הזה של האישה בצמרת הרייך שעניין אותי,
אולי גם כבת לניצולי שואה ואולי גם כפמיניסטית ,מהמקום הזה של האישה
הזוהרת במאורתו של השטן שהיה בעיניי מרתק.
גיליון 41ת א ט ר ו ן 37