Page 37 - תיאטרון 41
P. 37
בחולת אהבה עשיתי איזשהו מישמש בין טקסטים משיר השירים,
שבעיניי גם הם תאטרון צרוף לבין טקסטים מחלום ליל קיץ ,ושירים
של יונה וולך .ולתוך זה הכנסתי טקסטים מויקיפדיה שעוסקים ברגש,
שמנסים לפרק את הרגש למונחים וטקסטים מחמישים גוונים של
אפור ,שזו בעיניי ההוזלה האולטימטיביות של מה שנקרא ארוס.
ולהנגיד את חמישים גוונים של אפור עם טקסטים ארוטיים של יונה
וולך זה היה בעיניי נורא מעניין
שאני צריכה לייסד גוף ,ופה נכנס העניין של עמותה ,וביורוקרטיה ,ושם -
אנסמבל אספמיה.גדי :ואת מחזיקה מעמד 13שנה במציאות הישראלית .זה
משהו שראוי כשלעצמו להערכה .אבל אני חושב שמה שבאמת ראוי להערכה
יוצאת דופן אלו הבחירות הרפרטואריות .כי הבחירות הרפרטואריות שלך מאוד
ייחודיות הן מאוד לא "פרינג'יות".
דליה :אני חייבת להגיד שאני ,מה שנקרא ,לא לבלוע ולא להקיא .כי לגבי
התאטרון הרפרטוארי זה בהחלט לא סוג ההצגות שהוא מעלה כרגע ,והפרינג'
מסתכל על ההצגות שלי כלא-פרינג' ...למרות שמה זה כן פרינג?! גם אני לא
יודעת .אבל אני מבינה מהתגובות של אנשים שהם אומרים לי שזה לא
פרינג' ,למרות שבעיניי פרינג' זו בעיקר פלטפורמה הפקתית ,מה שאומר חוץ
מימסדית .מה זה פרינג'? זה אמור להיות כל מה שבא לך לעשות.
גדי :אבל מה שבאמת מייחד אותך ,את הרפרטואר שלך ,הוא שיש בו משהו
שאפשר לקרוא לו ארומה מרכז אירופאית ,לרוב החומרים .מה שמעניין הוא
איך את מגיעה אל החומרים האלה? כי יש הרבה חומרים שאת מעבדת אותם.
ומה הם השיקולים שלך גם בבחירה ,גם בעיבוד ,וגם בעבודה עם אנשים
מסוימים ,לאיזה קהלים את מכוונת? למשל קשר דם?
דליה :קשר דם נעשה מתוך תשוקה אדירה לביים את המחזה ,ולביים בכלל .אי
אפשר אפילו לקרוא לזה בחירה רפרטוארית ,כי זו היתה ההתנסות הראשונה,
ולא חשבתי שזה יהיה אפשרי .חשבתי שהמחזה הוא פנטסטי .חשבתי שאפי כהן
הצליח להעביר בעיבוד שלו לישראל של שנות האלפיים גם את הריקבון
ששניצלר דיבר עליו בזמנו ,אבל עם איזו ייחודיות ששייכת לישראל ,מין...
חוסר אלגנטיות ,כי הדמויות של שניצלר ,כיוון שהן אוסטריות ,יש בהן איזו
36ת א ט ר ו ן גיליון 41