Page 28 - תיאטרון 46
P. 28
אדון פרופסור ,אני מבקש עתה לשאת דברים. סוקרטס:
(קאנט מניד ראשו בעידוד)
(מתרומם ,מכחכח בגרונו) רבותיי ,איך אוכל לנסח זאת? כך סוקרטס:
זה לא יכול להימשך בקרב בני האדם .חייבים לעשות משהו!
קשה לכם לתאר לעצמכם כיצד בני האדם חיים היום על פני
האדמה .האמונה כמעט מתה – כל אמונה .אפילו להסברה
פוליטית אין מאמינים עוד .איש אינו מאמין ברעהו ,ולא
בעצמו .והרע מכול ,איש אינו מאמין עוד ברעיון כלשהו!
(בלחש) רעיונות הם רק ה ְסדרה. קאנט:
(בלחש) הרעיון המקורי הוא אלוהים7. שפינוזה:
הבה לא נריב על מילים .בואו לא נריב אפילו על מושגים. סוקרטס:
אתם מבינים היטב למה אני מתכוון .הדבר החשוב ביותר הוא
קיום האדם .הכול בסיכון! שתי מלחמות עולם הרסו לחלוטין
את המוסריות המדומה של האנושות.
אדון פרופסור ,אין זה רחוק ממה שכביכול מגדירים אמת. שפינוזה:
ובעיקר חייבים לקחת בחשבון את ההשלכות .ההמונים אינם
מאמינים עוד בשום דבר .ולמעטים היודעים מה הם עושים ,או
מאמינים שהם יודעים ,יש יד חופשית והם מנצלים לרעה את
ההמונים שהוליכו שולל ,את ההמונים שהשתגעו.
יפה מאוד ,אבל מה עלינו לעשות? קאנט:
עלינו לעזור לבני האדם .מישהו חייב לרדת אליהם – סוקרטס:
אכן אופטימיסט! אתה אינך רוצה באמת לשלוח לשם אדם קאנט:
חכם?
יצחקו עליו. שפינוזה:
אולי תשלח נביא ,בעל חזונות? קאנט:
(סוקרטס מושך בכתפיו)
יכלאו אותו בבית משוגעים .אינך מכיר את בני האדם כיום. שפינוזה:
נביא – היום? מה עלה על דעתך? היום חוזה נחשב הוזה .אל
לך לשכוח זאת ,סוקרטס!
הרי אני טוען שאפילו לפילוסוף-אמת במובן העתיק ,הקלאסי, קאנט:
הם לא יקשיבו .פשוט לא יתייחסו אליו ברצינות.
26ת י א ט ר ו ן גיליון 46
