Page 29 - תיאטרון 46
P. 29
סוקרטס ,האמן לי ,קיבלתי דיווחים :לא מאמינים בשום דבר.
לא מאמינים לאיש .פילוסוף היה אבוד .הו אלוהיי ,כולנו היינו שפינוזה:
פעם בודדים .אבל הוא – הוא היה בודד בתא מרופד… אל
תשכח דבר אחד :היום ,הבלתי סביר ביותר נחשב שם למטה סוקרטס:
אמת ,והאומר אמת – נחשב מיושן מראש ולדבריו לא תהיה קאנט:
השפעה. שפינוזה:
אז מה אתה רוצה לעשות?
דרושה מחשבת אמת רצינית .משהו חייב לקרות ,אני מסכים. קאנט:
אך כיצד עלינו להתחיל? כיצד נוכל ללמד את בני האדם אמת? שפינוזה:
כיצד נעורר בהם תשוקה לאמת?
עלינו לזכור ,אדון פרופסור ,שנציגינו העתידיים שם למטה קאנט:
מצליחים בקושי רב להתמודד עם המטריאליזם ,למשל ...האמן סוקרטס:
לי ,הם טרם התגברו עליו.
מהי השנה כעת שם למטה? קאנט:
,1946כך הודיעו לי לא מזמן. סוקרטס:
שערורייה! באמת ניסיתם הכול?
שלחנו למטה כל מי שהיה זמין .השפענו על המרצים קאנט:
באוניברסיטאות .עזרנו לסופרים החשובים בכתיבת יצירותיהם. שפינוזה:
כיצד? אתם משרים עליהם השראה?
סוקרטס:
אכן. קאנט:
הרעיון הזה אינו מוצא חן בעיניי.
)מאוכזב( סוקרטס ,הרי ביקשתי ממך שלא לדבר על כך סוקרטס:
במחיצתו של קאנט .אתה הרי יודע שהוא פרסם דברי הגות על שפינוזה:
חזון הרוח וכיוצא בזה 8,ושאינו אוהד את הרעיונות האלה סוקרטס:
שהשמעת.
מה זה משנה? האנושות מעוררת בי חמלה –
עליי להודות שהמניעים שלך טהורים שבטהורים.
ואם אינך מתנגד ,אכן יש לי פתרון.
נו ,איזה?
אל תלעג לי ,אבל שוחחתי עם בני זמני –
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 27 
