Page 31 - תיאטרון 46
P. 31
ובכלל ,לעולם לא תשיג בעבור דבר כזה – )רומז לו בסודיות(
אישור. קאנט:
די! הנח לי לטפל בזה .לגמרי אחרים כבר – לא בני־אדם כבר סוקרטס:
– הפכו לבני אדם כדי לעזור לבני אדם…
קאנט:
אני חוזר ואומר :לא תקבל אישור .עוד תראה. סוקרטס:
נסה רק להבין אותי נכון ,אדון פרופסור .לא חשבתי בתחילה שפינוזה:
על משהו כמו משחק בתיאטרון – התכוונתי רק שכדאי להציג קאנט:
לבני האדם משהו מהמציאות שלהם כדי שיגלו את האמת –
סוקרטס:
הפנימית – שלהם… שפינוזה:
הוא מתכוון לנתח מחייהם9.
סוקרטס:
סיפור אמתי או לפחות אפשרי במציאות ,כלומר עלילה קאנט:
הנראית מציאותית? עם לקח מוסרי הולם?
סוקרטס:
בדיוק כך ,על דרך המקרה. קאנט:
רעיון לגמרי לא רע .אך מה נוכל ...כיצד זה קשור אלינו? ומה סוקרטס:
אנו יכולים להוסיף לעשות? שפינוזה:
להעניק את הפרשנות. קאנט:
)לאחר כמה מחשבות( וחשבת על עלילה מתאימה? שפינוזה:
)זוהר( הכול כבר מוכן ,אדון פרופסור. סוקרטס:
והפרשנות? קאנט:
אותה נספק במרוצת העלילה.
)לפתע ביטחונו אובד( בני האדם לא ישתפו עם זה פעולה.
אתה יודע מה יגידו? שזה שובר את אחדות הזמן והחלל10.
סלח לי ,אבל זה מעורר בי צחוק :אחדות הזמן והחלל – הייתכן
שלאור נוכחותנו הנצחית זו עדיין בעיה?!
ועוד שאלה :האם עלינו להעניק השראה חד־פעמית למחזאי או
נצטרף להצגות מוצגות ונשחק בהן?
הרבה יותר פשוט .נסביר בעובדות מוכרות :שיחותינו ,בדיוק
כפי שאנו משוחחים כעת ,יתפרסמו ,כלומר בתאטרון.
)חסר סבלנות( מה זאת אומרת שוב?
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 29 
