Page 33 - תיאטרון 46
P. 33
תפקיד הצופים .ואתה עוד תראה :הם אינם חושדים שהם
משחקים ,ושאנחנו – דמויות אמת ,ומה שעומד להתרחש כאן
על הבמה הוא גם מציאות.
אבל עכשיו ברצינות ,סוקרטס ,מה אתה רוצה להציג? כלומר קאנט:
איזה מחזה?
אני רוצה להציג תמונה מהשאול ולהוכיח שאדם יכול להישאר סוקרטס:
אדם אפילו בשאול .אדם כזה ,שבעקיפין הוא גם כמונו כאן
בשמים ,או לפחות מה שמכנים אדם שם למטה .גם אנחנו
נשארנו איכשהו בני אדם ,לא?
בהחלט ,בהחלט .תודה לאל. קאנט:
תודה לאל! שפינוזה:
)מגיב לתגובת קאנט( ולו הם קראו – אתאיסט… סוקרטס:
)מחייך( נו? אני מוכן ,סוקרטס. קאנט:
)קורא כלפי מעלה( אני מבקש – להעלות את המסך בין סוקרטס:
נצחיות וזמן…!
***
)המסך עולה .בדמדומים נגלה צריף רעוע במחנה ריכוז .תנור ברזל קטן מונח
אקראית באמצע החדר .קצהו הימני של הצריף נמצא בחלק הבלתי נראה של
הבמה .דלת כניסה משמאל .שמאלה ממנה – כיכר קטנה ומאחוריה ,ליד הקצה
השמאלי של הבמה ,גדר תיל המקיפה את הצריף מאחור עד צדה הימני של
הבמה .לפני הקיר האחורי של הצריף ולאורכו ניצבת במת עץ בגובה הברכיים,
מכוסה במעט קש .עליה יושבים ושוכבים האסירים(
היכן אנו נמצאים? שפינוזה:
במחנה הריכוז בירקנוואלד. סוקרטס:
)ממלמל( איום… קאנט:
)נכנס עם קבוצת אסירים מאחורי הצריף ,צועדים לצד שמאל קאפו:
ועוצרים לפני דלת הכניסה .קצר רוח ,כרגיל בטון חריף וגס(
אז פה בלוק שש ,צריף תשע.
מהר ,קרל ,שנתפוס מקום קרוב לתנור! פרנץ:
)צולע( חכה ,אני לא יכול ללכת כל כך מהר .הרגל השמאלית שלי... קרל:
תחזיק בזרוע שלי! פרנץ:
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 31 
