Page 35 - תיאטרון 46
P. 35
הזה הם חושבים שהחשבון כבר יתאזן מאליו ,בין מעשים
טובים לבין עושר ,בין הישגים מוסריים לבין הישגים כלכליים.
שפינוזה:
ֶּב ַא ִטיט ּודֹו ִאי ְּפ ֶסה ִוי ְרט ּוס – גם האושר עצמו הוא הישג ,ורק קאנט:
אדם הגון יכול להיות מאושר באמת11.
סוקרטס:
)חסר סבלנות( יודע ,אני יודע .אבל אתה דווקא מבסס הכול קאנט:
על ממד אחד .אתה והמֹוניזם שלך!
סוקרטס:
רבותיי ,לא נריב .הרי משהו עומד כאן על הפרק!
שפינוזה:
אנא ממך ,סוקרטס ,מדוע בני האדם אינם לומדים דבר קאפו:
מניסיונם?!
ארנסט:
נכון .אם לא יקראו ספרי פילוסופיה ,ישלמו על הטעויות קרל:
הפילוסופיות שלהם בדם ובכאב ,בסבל ובמוות .אבל חשוב גם פרנץ:
על זה :האם גם אנחנו לא שילמנו על חוכמתנו הפילוסופית קרל:
בדם ובכאב ,בסבל ובמוות?
הוא צודק ,אדון פרופסור!
***
)חוזר .קורע את הדלת לרווחה .צורח לתוך הצריף( חזירים
מכונמים ,בני כלבים ,שלא תצפו לאכול עוד משהו הלילה.
המטבח לא היה מוכן לחבורה המסריחה הזאת) .יוצא(
נפלא .כבר לא אכלנו יומיים ,ועכשיו נוכל לרעוב עוד לילה
עד שנקבל מחר את המים השחורים הפושרים.
)לפרנץ( פרנצל ,פרנצל ,אני אומר לך שוב ושוב :לא היית
צריך ללכת אתי.
לא הייתי צריך ,פשוט הייתי חייב .אתה כבר יודע איך זה.
כן ,אני מכיר את ההקרבה הנצחית שלך .ואני אומר לך בכנות
שנמאס לי ממנה .יכולת להגר לאמריקה – אבל לא :לא רצית
להשאיר את המשפחה שלנו חסרת אונים .והתוצאה? כדי
להציל אותך מהגסטפו ,אחותנו הקריבה את עצמה .והצער
והעלבון על המוות של אווה הרגו את אבא .ואחר כך הגיע
תורי .ועכשיו אימא נשארת לבדה .אלוהים יודע אם היא עדיין
בחיים.
***
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 33 
