Page 32 - תיאטרון 46
P. 32
פשוט ניתן למישהו לשחק את הפרוטוקול של שיחתנו על במה סוקרטס:
בכדור הארץ.
קאנט:
את כל מה שאמרנו עד כה ואת כל מה שנאמר עוד על
המשחק שאתה – ראוי לשבח – מתכונן להראות לנו? סוקרטס:
שפינוזה:
בדיוק לזה התכוונתי .ברוך ,כיצד התחיל הפרוטוקול שלך?
סוקרטס:
)קורא( ״רושם הפרוטוקול :ברוך דה שפינוזה ...סוקרטס:
עליך לרשום גם את הזמן המדויק; קאנט :עצור! אני מתנגד. שפינוזה:
סוקרטס:
וכו' וכו'.
קאנט:
יפה ,אז פשוט יציגו כל מה שאמרנו עד כה) .בחגיגיות(
ועכשיו אנו מעבירים את עצמנו להצגה סינכרוניזציה סוקרטס:
בבירקנוואלד על הבמה של… בתאטרון… קאנט:
זה לא יצליח ,מדברים שם עברית. שפינוזה:
אז מה? סוקרטס:
שפינוזה:
בנדיקטוס ,אתה שוכח ,שאין אנו מדברים עתה במילים אלא
רק במחשבות. קאנט:
וכל בן אנוש מבין מחשבות .את מה שאנו חושבים כאן כל סוקרטס:
אחד חייב להבין כאילו נהגה בשפתו – שפינוזה:
כי זאת האמת. סוקרטס:
אני מבין…
אם כן ,ההצגה יכולה להתחיל – הבה נתחיל!
)מתרגש ושמח כילד( מסך!
אל תשכח ,בנדיקטוס ,אנחנו כל הזמן עומדים על הבמה – מול
מסך פתוח – כבר צפו בנו והקשיבו לנו.
או שהמצב עדיין אינו ברור לך ,ברוך?
)קצת מבולבל( ודאי ,ודאי…
אתה לא מבין? אנחנו פשוט נעמיד פנים כאילו יצר אותנו
מחזאי כלשהו וכאילו שחקני תיאטרון מגלמים את דמויותינו –
)משועשע( איש לא ינחש שלמעשה העלינו את עצמנו מהאוב
להיות השחקנים ,ורק ניצלנו את המחזאי המדומה .מהנה ,לא?
האמת היא שהקהל הוא המרומה :אנחנו ניתן לקהל לשחק את
30ת י א ט ר ו ן גיליון 46
