Page 51 - תיאטרון 46
P. 51
טיפש ,עדיף שתיתן לי לשכנע אותך לחשוב מחשבות פחות
מטופשות. פאול:
פרנץ:
מה אתה כבר יודע? אני סתם עפר ,פחות מעפר. פאול:
פרנץ:
הקרבת את עצמך מספיק למען משפחתך .אני יודע ,הרי
שמעתי. פאול:
פרנץ:
רציתי… הו כן ,רציתי .רציתי כל מיני .פעם אחת ,כן; חלמתי
על האסירים במחנות ,ומישהו שאל אותי אם לא הייתי רוצה פאול:
ללכת לשם ,בהתנדבות ,כדי לעזור להם .והאל יודע ,מעולם פרנץ:
לא הרגשתי מאושר כל כך כמו אז בחלום ,כשאמרתי ״כן״. שפינוזה:
הלכתי ,והייתי מאחורי גדרות התיל הארוכים הנמשכים קאנט:
קילומטרים ,עם האסירים במחנה – דומה למחנה הזה – אך סוקרטס:
חודשים אחר כך ,כשבאמת הגעתי לשם ,כשהייתי שם – פרנץ:
כשהייתי פה – אז נכשלתי! אני חלשלוש עלוב ,לא יותר טוב
מהאחרים ,מהקאפו ,מהאס .אס.
מי יכול לומר שהוא טוב יותר? מי יכול להגיד שהוא רע יותר?
תראה לדוגמה את אחותי ,היא הייתה שונה מלכתחילה .נתנו
לה הזדמנות לברוח מבית הסוהר .היא רק הייתה צריכה לזייף
פרץ דם .היא כבר דקרה את עצמה בזרועה ,היא כבר ירקה
לתוך הממחטה שלה ומרחה את הדם ,היא כבר למדה את
קולות ה ִאוושה ,ואז ,דווקא אז ,היא לא עשתה דבר .היא פשוט
לא מסוגלת לעשות דבר כזה… היא אמרה.
אישה מטופשת ,אני אומר לך.
אי אפשר להגיד דבר כזה כה בקלות .זה לא כל כך פשוט.
***
מה אתה חושב על זה ,אדון פרופסור?
אנא אל תנסה ליצור פרובוקציה לעקרונות האתיקה שלי .הוא
ממילא כבר סכסך מספיק בין בני האדם.
הבחור צודק .כל זה לא כל כך פשוט.
***
אבל גם אני לא רוצה לוותר .עדיין לא .אני ממשיך לחלום
במחנה על משהו אחר .על מה שאעשה אחר כך ,בחוץ – בבוא
הזמן.
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 49