Page 56 - תיאטרון 46
P. 56
ניחשתי את זה ,איכשהו אני יודע .אתה תראה ,הוא יתגבר על זה. פרנץ:
פאול:
ייתכן ,זה כמעט נראה כך .אבל אתה – איך אתה מרגיש? האם
גם אתה מרגיש יותר טוב ,פרנץ?
כן ולא .תלוי איך מתייחסים לזה. פרנץ:
חזק ואמץ! רק תחזיק מעמד עד מחר .מחר שוב יש מרק ,עוד פאול:
תראה .מרק טוב וחם ,אולי אפילו עם תפוח אדמה גדול
ששוחה בתוכו!
אולי ,אולי לא ,אולי בכלל כלום. פרנץ:
)לועג( הזיית רעב ,נדמה לי? פאול:
עזוב אותי! פרנץ:
)פאול מתקרב לארנסט(
כלום ,גאר ניכטס .זהו האדם – וזה אני .בכל זאת! )מתרומם פרנץ:
בכוחות עצמו( משהו ,איזשהו משהו – זהו האדם – ואולי גם
אני – משהו מרחף – משהו בלתי נתפס – אבל צריכים לממש
אותו – זה העיקר :להפוך אותו משהו לנתפס ,איכשהו – בחיים
– במוות – אדוני ,הנח לי למות – אני מוכן לממש אותו.
)מתבונן בפרנץ המהרהר( למה הוא שקט כל כך ,פרנץ? לא פריץ:
שומעים ממנו מילה .בדרך כלל הוא אחד הקולניים ביותר,
תמיד מדבר ומתפלסף וחולם בהקיץ וממלמל ,וממלמל...
שתוק ,חזיר מטומטם! הוא לא מרגיש טוב. פאול:
אני מרגיש טוב .הו ,כמה טוב .אני קרוב לעניינים ,ואליך, פרנץ:
אימא ,ולקרל ולאמת )בהתרגשות( ולהשלמת המחזה הזה,
המכונה חיים! אדוני ,אני קרוב ,אתה יודע .אז עזור לי
להמשיך ,שאגע בזה… לא את ההוא שם ,אותי קח הלאה –
אני רוצה אליך .קח אותי במקומו – אקריב את עצמי למענו –
אני רוצה להיות קרוב לעניינים ,לאימא ,אל קרל — ,אליך.
קח אותי – קח אותי ,אדוני! אתה יודע שהגיע הזמן :אני
מוותר ,אני מוותר על המחזה ועל השלמתו .עכשיו ,עכשיו אני
מוכן .כה קרוב לעניינים ,כה קרוב אליך ,ועכשיו אני יודע:
שבריר חיי יהיה שלם ,כשאוותר עליו ,כשאעביר אותו
הלאה… קח את החיים – קבל אותם ,את הקורבן – למענם,
למען האחרים ,גם למען ההוא שם ,מבחינתי .כי אני יודע
שהוא רוצה לחיות עוד ,חשוב לו ולאשתו הצעירה בבית ...אם
54ת י א ט ר ו ן גיליון 46
