Page 58 - תיאטרון 46
P. 58
האם לא אוכל להתלונן שוב? קרל:
לא .מאוחר מדי. מלאך:
)מתחנן( כל כך רצינו אותו אצלנו. קרל:
פשוט תישארו אתו! מלאך:
)נכנעת( בוא ,קרל ,אין לנו השפעה על זה .נשאר אתו ,כל אימא:
עוד זה רצונו…
עכשיו הוא יבוא איתי )מצביע אל הדלת ,עוצר( אבל ככה זה מלאך:
לא ילך) .יוצא ימינה(
קצין אס .אס) :.נכנס משמאל .צורח מבחוץ לתוך הצריף( כנופיית חזירים
אומללה! כך זורקים גווייה לפני הדלת? זקן הבלוק!
כאן ,אדוני מפקד היחידה! פאול:
קצין אס .אס :.הרחיקו את הגווייה המסריחה ,זרקו אותה בתעלה! אבל לא
לפני הדלת!
)מבויש ,מתנצל ,מגמגם( האנשים שלנו חלשים מדי… פאול:
קצין אס .אס) :.סוטר לו( אני אראה לך מה זה ״חלשים מדי״ .עכשיו זה הולך?
כלב ארור שכמוך!
)שלושה אסירים גוררים את הגווייה אל מאחורי הצריף .קצין האס .אס .יוצא(
***
המלאך השחור) :מימין ,אל הפילוסופים( :עסקים שכאלו! כלום מלבד לענות
אנשים .אבל הקרל הזה ,הוא היה אדיר .הוא לא נכנע!
שיבוא הנה .קרל! קאנט:
סליחה ,רבותיי? קרל:
אתה מכיר את האדם הזה? קאנט:
לא יודע מאיפה. קרל:
אני הייתי האיש שהיה צריך לענות אותך ,שהרג אותך. מלאך:
)אינו מתרגש( אהה... קרל:
קרלי ,תודה לאדון .היו לו כוונות טובות ,הוא פעל על פי אימא:
השגחה גבוהה יותר .הוא הביא אותך אליי!
)משתחווה בזריזות( אני מודה לך ,אדוני. קרל:
56ת י א ט ר ו ן גיליון 46
