Page 53 - תיאטרון 46
P. 53

‫אל תבוא אליי עם התנ״ך! בקלות יכולת להבין אותו שלא‬                             ‫‪ ‬‬
‫כהלכה‪ .‬ומי יודע אם אתה באמת מכיר אותו‪ .‬או שתרצה‬                          ‫פרנץ‪:‬‬
‫שאבחן אותך? טוב‪ ,‬אז תגיד לי כבר‪ :‬מדוע הטביע אלוהים‬
                                                                         ‫פאול‪:‬‬
             ‫אות על מצחו של קין‪ ,‬הרוצח הראשון מבני האדם?‬                 ‫פרנץ‪:‬‬

‫זה ברור‪ ,‬כדי שידעו שהוא רוצח‪ ,‬פושע‪ ,‬כדי להזהיר את בני‬                    ‫פאול‪:‬‬
                                        ‫האדם ושיתנהגו בהתאם…‬             ‫פרנץ‪:‬‬
                                                                         ‫פאול‪:‬‬
‫טעות! האות הוטבעה כדי להגן על קין‪ ,‬כדי שבני האדם לא‬
‫יוסיפו להעניש אותו לאחר שנענש על ידי אלוהים‪ ,‬וכדי‬                        ‫פרנץ‪:‬‬
‫להבטיח שיניחו לו‪ .‬הבנת עכשיו לשם מה הוטבע האות הזה?‬                      ‫פאול‪:‬‬
‫תאר לך מה היה קורה לו לא הוטבע‪ :‬הרציחות לא היו פוסקות‬                   ‫ארנסט‪:‬‬
‫לעולם‪ ,‬רצח היה גורר רצח‪ ,‬אי צדק היה גורר אי צדק לו היו‬                   ‫פאול‪:‬‬
‫משלמים שוב ושוב באותו המטבע‪ .‬לא! חייבים לשבור את‬                        ‫ארנסט‪:‬‬
‫החוליות של שרשרת הרוע פעם אחת ולתמיד! אנחנו לא‬
‫רוצים לשלם שוב ושוב אי צדק תחת אי צדק‪ ,‬שנאה תחת‬
‫שנאה וכוח תחת כוח! השרשרת‪ ,‬פאול‪ ,‬ה… שרשרת – זהו‬

              ‫זה! חייבים לשבור אותה… )נופל שוב על הרצפה(‬

                                              ‫אתה לא מרגיש טוב?‬

                                                            ‫כן‪ ,‬קצת‪.‬‬

‫תן לי לראות‪ .‬אתה חיוור מאוד‪ .‬תמשיך לנוח קצת‪ .‬אעזוב אותך‬
‫בשקט עכשיו‪ .‬אבל אם תצטרך משהו‪ ,‬תקרא לי מיד‪ .‬בכל מקרה‬
‫אני חייב לטפל עכשיו בארנסט‪ .‬ממילא הוא לא ישרוד עוד הרבה‬

                                                                  ‫זמן‪.‬‬

                                                                ‫צודק‪.‬‬

                                           ‫***‬

                                                ‫ארנסט‪ ,‬מה שלומך?‬

‫)מלמול עמום של אדם על סף מוות‪ ,‬גווע ברעב( תודה‪ ,‬זוועה‪.‬‬
                             ‫)בענייניות( מחר תוכלו למחוק אותי‪.‬‬

    ‫)מאולץ( שטויות‪ .‬רע כמוך הרגשתי כבר כמה וכמה פעמים‪.‬‬

‫אני אומר מה שאני אומר‪ ,‬ואני יודע מה שאני אומר‪ .‬אבל אני‬
‫מודה שזה מוזר לדעת‪ :‬עכשיו אני קיים‪ ,‬ומחר לא אהיה‪ .‬או‬

                                                   ‫איפה אהיה מחר?‬

                                           ‫***‬

                           ‫גיליון ‪ 46‬ת י א ט ר ו ן ‪51 ‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58