Page 57 - תיאטרון 46
P. 57
כי אני ויתרתי .עכשיו באמת ,הרי אתה יודע ,הו אלוהים
שבשמים!
)מתכופף אל ארנסט( ארנסט ,מה יש לך? מה קורה?! זוז כבר, פאול:
תן סימן חיים!
הוא לא יזוז עוד ,טיפש אחד .הוא מת. פרנץ:
נדמה לי שאתה צודק .היינץ ,גוסטל! בואו הנה ,קחו את פאול:
הגווייה וזרקו אותה החוצה .האוויר פה רע מספיק) .בשקט( פרנץ:
ומבחינתי אתם יכולים לקחת את מה שיש לו בכיסים .גם
המעיל לא כל כך רע .שלך יותר גרוע ,גוסטל .תחליף את
המעילים! )מחליפים מעילים .גוררים את הגווייה על הרצפה
ומשאירים אותה מחוץ לדלת הצריף .פאול פונה שוב לפרנץ(
מה ,הוא מת? אלוהים שבשמים!
ואיך הולך אצלך? פאול:
הרי זה בלתי אפשרי! פרנץ:
)מנער את ראשו( עדיין בהזיות? פאול:
הוא לא קיבל את זה ,אלוהים שבשמים. פרנץ:
אתה הוזה ,אתה! פאול:
הוא לא קיבל את החיים ,את הקורבן .אני מזוהם מדי .הו ,אני לא פרנץ:
ראוי!
אסור לך לדבר כך ,פרנצל! אימא:
קרל היה ראוי יותר. פרנץ:
אנחנו מחכים לך. קרל:
)לקרל( אני אלך להתלונן שוב. אימא:
אסור לך ,גברתי. קאנט:
למה שלא תגיש עוד עצומה? שפינוזה:
את זה אתה לא מבין .פשוט אסור לה! סוקרטס:
טוב ,אז הפעם אני אעשה זאת. קרל:
***
המלאך השחור) :מצד ימין( חשבתי שאוכל לקחת עכשיו את פרנץ .אבל שינו
את הפקודות ברגע האחרון.
גיליון 46ת י א ט ר ו ן 55 
