Page 23 - ME-07-Hebrew
P. 23

‫בתחילת מרץ נערך בפקולטה להנדסת אא"ג‪ ,‬שמצטיינים בנוחות השימוש שלהם‪ .‬תיקון השגיאות‪.‬‬

‫מכונות טקס הסרת הלוט מעל השלט של המטרה המקורית של ממשקי מוח־מכונה בפרויקט הראשון שמימנה הקרן ע"ש‬

‫"המעבדה לממשקי מוח־מחשב לשיקום"‪ ,‬היתה לאפשר לפגועי עמוד השדרה ולחולי ד"ר אסכולי־רוסי פיתחנו ממשק מוח־‬

‫שנקרא על שמה של ד"ר מריה רוסי־אסכולי תסמונת הנעילה (‪ )LIS‬להפעיל מחשב או מחשב‪ ,‬שמבקר את מנח הידיים ומתקן את‬

‫ז"ל‪ .‬המעבדה מתמקדת בפיתוח ממשקי מכונה באמצעות המוח‪ ,‬באופן ישיר‪ .‬עם השגיאות שלו באופן אוטומטי‪ ,‬באמצעות‬

‫מוח־מחשב לא־פולשניים‪ ,‬שמבוססים על התפתחות הממשקים שמבוססים על אא"ג‪ ,‬זיהוי פוטנציאלי שגיאה‪ .‬הממשק כולל שני‬

‫מדידות של אא"ג ממספר אלקטרודות על נפתחו גם האפשרויות להשתמש בממשקי מסווגים‪ .‬הראשון הוא מסווג תנועות ידיים‪,‬‬

‫מוח־מחשב לשיקום חולים – לדוגמה‪ ,‬אחרי שמזהה שלוש פקודות‪ :‬שינוי המנח של יד‬  ‫הקרקפת‪ ,‬ובשיפור הדיוק שלהם‪.‬‬

‫בטקס השתתפו עו"ד בן־ציון פיגלסון‪ ,‬שבץ – ואף להעצמה של אנשים בריאים‪ ,‬ימין‪ ,‬או זה של יד שמאל‪ ,‬או השארת שתי‬

‫האפוטרופוס הכללי ונאמן הקרן; עו"ד גלי כולל שליטה על כיסא גלגלים‪ ,‬רובוטים‪ ,‬הידיים באותו מנח‪ .‬המסווג השני מתמקד‬

‫בשגיאות‪ :‬האם היתה שגיאה‪ ,‬ואם כן‪,‬‬                                          ‫גרוס‪ ,‬המשנה לאפוטרופוס הכללי;‬

‫מאיזה סוג – האם השגיאה נעשתה‬                                              ‫עו"ד ליאורה גוברין‪ ,‬סגנית מנהלת‬

‫ביד שהמנח שלה שונה‪ ,‬או שהשגיאה‬                                            ‫מחלקת העיזבונות לטובת המדינה;‬

‫היא שינוי המנח של אחת הידיים‪,‬‬                                             ‫ועו"ד כרמית מוזס־כהן‪ .‬מהטכניון‬

‫במקום להשאיר את המנח של שתיהן‬                                             ‫נכחו הגברת זהבה לניאדו‪ ,‬סמנכ"לית‬

‫ללא שינוי‪ .‬זיהוי פוטנציאלי השגיאה‬                                         ‫תפעול של הטכניון ונאמנה בקרן‬

‫ותיקון הפעולות שעוררו אותם שיפרו‬                                          ‫פרופ' אלון וולף‪ ,‬דיקן הפקולטה‬

‫את הביצועים של הממשק בכ־‪.7%‬‬                                               ‫להנדסת מכונות; פרופ' גמלאי ראובן‬

‫בפרויקט השני חקרנו את פוטנציאלי‬                                           ‫כץ‪ ,‬ממקימי המעבדה ומנהל תוכנית‬

‫השגיאה שמעוררים כאשר יש‬                                                   ‫החדשנות והיזמות בטכניון; פרופ'‬

‫הפרעות בפעולה של שלד חיצוני‪.‬‬                                              ‫מרים זקסנהויז‪ ,‬מנהלת המעבדה;‬

‫שלדים חיצוניים אקטיביים מפותחים‬      ‫לחשוב‬                                ‫צוות המחקר וההנדסה של המעבדה‪:‬‬
‫כדי לסייע הן לנכים והן לאנשים‬        ‫ולהפעיל‬                              ‫ד"ר מירי בנימיני‪ ,‬ד"ר איגור דמצ'נקו‪,‬‬
‫בריאים שמבצעים פעולות פיזיות‬                                              ‫והמסטרנטים בנימין־ישראל קפלן‬
‫מאומצות‪ .‬אחת הבעיות היא שהבקר‬                                             ‫ותמר שביט; צוות ההנדסה של‬
‫של השלד החיצוני לא תמיד חוזה נכון‬                                         ‫המעבדה‪ :‬אריאל בר־יהודה וכפיר כהן;‬
‫את התנועה הרצויה של המשתמש‪,‬‬
‫ויכול להפריע לו במקום לעזור‪ .‬מטרת‬                                                                       ‫ואורחים‪.‬‬
‫הפרויקט היתה שיפור הבקרה של‬                                               ‫בחמש השנים האחרונות המעבדה‬
                                                                          ‫קיבלה תרומה מעיזבונה של ד"ר‬

‫שלדים חיצוניים אקטיביים‪ ,‬כך שהם‬      ‫המעבדה לממשקי מוח־מחשב‬               ‫מריה רוסי־אסכולי ז"ל‪ .‬ד"ר אסכולי‪,‬‬
‫יעזרו‪ ,‬ולא יפריעו‪ ,‬לפעולת המשתמש‪,‬‬                                         ‫פסיכיאטרית יהודייה־איטלקיה‪,‬‬

‫באמצעות זיהוי פוטנציאלי השגיאה‬           ‫לשיקום ע"ש ד"ר מריה רוסי־‬        ‫השאירה בידי האפוטרופוס הכללי‬
‫שמעוררים במקרה השני‪ .‬באמצעות‬         ‫אסכולי‪ ,‬שנחנכה לאחרונה‪ ,‬פועלת‬        ‫בישראל עיזבון‪ ,‬שאותו ביקשה‬
‫אימון של רשתות קונבולוציה‬             ‫לחיזוק הדיוק של ממשקים כאלה‪,‬‬        ‫לנתב אותו לקרן לטובת מלגות‬
‫(‪)Convolutional Neural Networks‬‬      ‫ולשילובם במערכות שלדים חיצוניים‬      ‫מחקר ופרויקטים בתחומים רפואיים‪,‬‬
‫אנחנו מצליחים לזהות פוטנציאלי‬                                             ‫מדעיים וסוציאליים – לרבות תחומים‬
                                        ‫ורובוטים שעובדים עם אנשים‬         ‫שקשורים ברווחתם הפיזית והנפשית‬
     ‫שגיאה הפטיים בדיוק של ‪.75%‬‬

‫כיום אנחנו ממשיכים לקדם את שני‬                                            ‫של קשישים ואנשים עם מוגבלויות‪.‬‬

‫הפרויקטים האלה‪ :‬ראשית‪ ,‬אנחנו‬                                              ‫התרומה שהועברה מהעיזבון למעבדה‬

‫פועלים להגדיל את מספר הפקודות‬                                             ‫לממשקי מוח־מחשב לשיקום אפשרה‬

‫שהממשק מוח־מחשב מזהה ואת הדיוק שלו;‬  ‫לשדרג את המעבדה‪ ,‬ולקדם את המחקר רחפנים ומשחקים‪.‬‬

‫הבעיה המרכזית שחוסמת את השימוש ושנית‪ ,‬אנחנו פועלים לשילוב פוטנציאלי‬       ‫שהיא עורכת‪.‬‬

‫ממשקי מוח־מחשב יוצרים ערוץ הרחב של ממשקי מוח־מחשב היא אחוז השגיאה בלמידה עם חיזוקים לשיפור בקרים‬

‫תקשורת ישיר בין המוח והעולם החיצוני‪ ,‬השגיאות הגבוה (‪ .)20%-30%‬אחת השיטות של שלדים חיצוניים‪ ,‬ועם רובוטים שעובדים‬

‫ללא צורך בתנועות גופניות‪ .‬ממשקים כאלה המבטיחות להורדת שיעור השגיאות מבוססת עם אנשים‪ .‬סטודנטים מצטיינים שמעוניינים‬

‫מבוססים על שתי טכנולוגיות עיקריות‪ :‬על זיהוי הפעילות המוחית שמעּוררת במוח להצטרף למחקר המאתגר הזה (בייחוד‬

‫ממשקים פולשניים‪ ,‬שדורשים ניתוח כדי כשהמשתמש מבחין שהפעולה שמבוצעת כאלה עם רקע בעיבוד אותות‪ ,‬מערכות‬

‫לשתול אלקטרודות במוח – ומולם ממשקים שגויה‪ .‬פעילות האא"ג שמעוררת בתגובה לומדות‪ ,‬בקרה‪ ,‬או ניסיון באא"ג) מוזמנים‬
‫לא־פולשניים‪ .‬מבין השיטות הלא־פולשניות‪ ,‬לשגיאות נקראת "פוטנציאלי שגיאה"‪ ,‬לפנות לפרופ' מרים זקסנהויז (@‪mermz‬‬
‫הנפוצות ביותר הן ממשקים שמבוססים על ואפשר לזהות אותה ולנמל זאת לטובת ‪  .)technion.ac.il‬‬
   18   19   20   21   22   23   24   25   26   27   28