Page 73 - דברי יפת לאתר
P. 73

‫פריסקיאנוס מקיסריה‪ ,‬עקרונות הדקדוק  ‪71‬‬

‫הפועל מביע מספר בדיוק כמו ששמות המספר מביעים אותו> — בכל זאת אינו‬
‫בעל מספר בתור תכונה נלווית* <הווי אומר‪ :‬לכן מספר הוא לא תכונה נלווית‬
‫אליו‪ ,‬כי אף על פי שקיימים תארי פועל של גוף‪ ,‬הם יכולים להיות קיימים ללא‬
‫מספר>‪ :‬והרי תכונות נלוות אוניברסליות* <יש בזה תכונות לוואי משותפות וגו'>‬
‫מתקיימות* <כשם שבשמות יש מובן של גוף‪ ,‬ובכל זאת אינו תכונת לוואי שלהם>‬
‫כמעט לגבי כל הסוגים של חלקי הדיבר המושלמים* <כלומר בשלמותם‪ ,‬זאת‬

          ‫אומרת השמונה‪ 10,‬כשם שבשם יש גוף‪ ,‬והוא אינו תכונה נלווית אליו>‪11.‬‬

            ‫על דרכי ההבעה (עקרונות הדקדוק ח‪12 )71-63 ,‬‬

‫דרכי ההבעה הן נטיות לב נבדלות ביניהן המגלות את רגשותיו השונים; והן‬
‫חמש‪ :‬האינדיקטיבוס הקרוי גם דפיניטיבוס‪ ,‬האימפרטיבוס‪ ,‬האופטטיבוס‪,‬‬

                                                     ‫הסוביונקטיבוס‪ ,‬והאינפיניטוס‪.‬‬
‫האינדיקטיבוס‪ ,‬דרך החיווי‪ ,‬אשר באמצעותו אנו מחווים או מגדירים‪ ,‬מה אנו‬
‫או אחרים מבצעים‪ ,‬והוא מוצב כראשון מכיוון שהוא מושלם בכול‪ ,‬הן בגופי הפועל‬
‫הן בזמניו‪ ,‬וגם מכיוון שממנו מקבלות כל דרכי ההבעה הכוונה וממנו נוצרים הן‬
‫שמות נגזרים הן פעלים או בינוניים‪ ,‬כגון [‪' intellego ]...‬אני מבין'‪intellegens ,‬‬
‫'המבין'‪' intellexi ,‬הבנתי'‪' intellectus ,‬הבנה'‪ ,‬ומכיוון שצורת ההופעה הראשונה‬
‫של הפועל אשר נראה שהיא מוצגת על ידי עצם מבנהו מצויה בדרך ההבעה הזאת‬
‫כשם שבמסגרת שמות העצם עומדת יחסת הנומינטיבוס‪ ,‬ומכיוון שהיא מביעה‬
‫את המהות או את הווית הענין‪ ,‬דבר שאינו קיים בדרכי ההבעה האחרות‪ .‬והרי‬
‫לא מביע את מהותה של הפעולה או של קבלת הפעולה מי שנוקט בדרך הציווי‬
‫או מי שמביע דבר בדרך האיחול ולא מי שמביע ספק באמצעות דרך השעבוד‪,‬‬
‫הסוביונקטיבוס‪ ,‬אלא הוא רק מביע משאלות לב שונות באשר לדבר החסר מהות‪.‬‬
‫על כן מסרה אותו סמכות אנשי המדע המלומדים ביותר כראשון לדרכי ההבעה‬
‫בהטיית הפעלים‪ .‬בכל זאת יש לשים לב לכך שאנשים מסוימים העזו להציב את‬
‫שמות הפעולה כראשונים‪ ,‬אך שלא כדין; שהרי אין להתחיל ישירות בעניין לא‬
‫מושלם או מפוקפק‪ .‬הלוא אנשים מסוימים הטילו ספק בדבר‪ ,‬אם פעלים הם אלו‪,‬‬

‫פריסקיאנוס מדווח (]‪ )Inst. gramm. 4.15-17 [GLK, vol. 2, pp. 53-55‬על מניות‬                    ‫‪1	 0‬‬
‫שונות של חלקי הדיבר‪ ,‬משניים ועד אחד עשר‪ ,‬באסכולות השונות של פילוסופיית‬
‫הלשון היוונית‪ .‬שמונה הוא מספרם על פי אפולוניוס דיסקולוס (‪De syntaxi 1.14-29‬‬                  ‫‪1	 1‬‬
‫]‪ ,)[Grammatici Graeci, 2/2, pp. 16-27‬המשמש יותר מכולם נר לרגליו של פריסקיאנוס‪.‬‬              ‫‪	12‬‬

                                                                      ‫גלוסה לטינית בחלקה‪.‬‬
‫נושא זה מטופל בידי פריסקיאנוס ביתר פירוט — והתלבטויות — בין השאר ב‪Inst. gramm.-‬‬
‫)‪ .18.68-126 (GLK vol. 3, pp. 235-267‬מיעוטן הבולט של גלוסות איריות לעניין זה‬
‫נובע לדעתי מהיות קטגוריית לשון זו‪ ,‬ובעיקר הסוביונקטיבוס‪ ,‬כבר שולית לגמרי בלשון‬

                                                                               ‫הגלוסאטורים‪.‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78