Page 80 - דברי יפת לאתר

‫‪ 78‬ו‪ .‬מדע וחיבורים טכניים‬

‫יש להציב כמה גברים‪ ,‬דומים (במבנה גופם)‪ ,‬אך לא יותר מעשרה‪ ,‬מול מטרה‬
‫במרחק מדוד של פלתרון על מנת שיחזיקו את הקשתות מוכנות כשחץ כבר מונח‬
‫על המיתר‪ ,‬כך שעם פגיעת הראשון במטרה יירה השני מייד אחריו והשלישי‬
‫אחריו‪ .‬וכן הלאה באותה צורה‪ ,‬ה( ַקָּשׁת) השני תמיד נוצר את חיצו עד שהחץ של‬
‫ה(קשת) הראשון פוגע במטרה‪ .‬ראיתי כמה אנשים עושים ניסויים (כאלו)‪ ,‬ויש לי‬

‫תוצאה המבוססת על ניסוי‪.‬‬
‫החישוב של הסטדיה מסוכם כאן כך‪:‬‬
‫שישה פלתרה שווים סטדיון‪ ,‬וכל חץ נישא למרחק פלתרון אחד‪ .‬משנספרים‬
‫החיצים (שנורו) במשך שעה אחת‪ ,‬עולה שבשעה לא נורו יותר מששת אלפים‬
‫חיצים (שים לב‪ ,‬כמובן‪ ,‬שעליך לחשב את מספר החיצים כמרחק שעבר חץ אחד‪,‬‬
‫שהלוא הנך בודק מרחק ולא את מספר החיצים שנורו)‪ .‬לסיכום‪ ,‬חץ אחד עובר‬
‫ששת אלפים פלתרה מראשיתה ועד סופה של השעה (הרי‪ ,‬יהא [מרחק שעבר חץ]‬
‫אחד שווה למספר הרב [של החיצים] שנמדד לאורך המרחק הידוע בכל מטח)‪,‬‬
‫והם שווים אלף סטדיה‪ .‬בהתאם לכך המרחק שיעבור (חץ) במשך לילה ויום‪,‬‬
‫בעשרים וארבע שעות של סבב היממה‪ ,‬יהיה עשרים וארבעה אלף (סטדיה)‪ .‬יש‬
‫להוסיף על אלו עוד אלף (סטדיה) כדי להתחשב בזמן ההתארגנות של כל ַקָּשׁת‪,‬‬
‫כך שזמן התגובה‪ 6‬לא יהיה בלתי מחושב‪ .‬אמנם עדיין יום ולילה תמיד אינם שווים‬
‫בשעותיהם‪ ,‬ואף בפער ניכר‪ 7.‬ובכן‪ ,‬אם מקפידים על שעה תקנית‪ 8,‬ועל פיה יבוצע‬
‫ניסוי הירי‪( ,‬המרחק) יהיה עשרים וחמישה אלף סטדיה‪9.‬‬
‫גם סורמוס הסקיתי‪ 10‬וגם ברדסאנס‪ 11‬הפרתי עשו שימוש בניסוי זה‪ ,‬ויכול‬
‫להיות שגם רבים אחרים‪ .‬אני עצמי ראיתי אותו (את הניסוי) אצל המלך אבגר‪12,‬‬

‫‪ ,ἡ τῆς μελλήσεως ἀρχή‬מילולית‪' :‬ראשית הכוונה'‪.‬‬ ‫‪ 6‬‬
‫ביממה ששעותיה מחושבות על פי חלוקת שעות האור ושעות החשיכה לשנים עשר חלקים‪,‬‬ ‫ ‪7‬‬
‫ ‪8‬‬
‫אורך השעות מתקצר ומתארך בין יום ולילה בהתאם לעונה‪ ,‬כלומר 'שעות זמניות'‪.‬‬ ‫ ‪9‬‬
‫כלומר‪ ,‬שעת יום או לילה בנקודת השוויון‪ ,‬כך ששעת יום שווה לשעת לילה ואורכה שישים‬ ‫‪ 10‬‬
‫‪1 1‬‬
‫דקות‪.‬‬
‫ראו נספח בסוף הפרק‪.‬‬ ‫‪ 12‬‬

‫מוכר רק ממקור זה‪.‬‬
‫ברדסאנס‪ ,‬בר‪-‬דאיסן (‪ 222–154‬לסה"נ)‪ ,‬הוא ככל הנראה משורר ופילוסוף סורי‪-‬פרתי נוצרי‬
‫המוכר מחצרו של המלך אבגר השמיני מאדסה‪ .‬יצירתו המוכרת ביותר היא 'על אודות הגורל'‬
‫או 'ספר על חוקי הארצות' שנשתמר בסורית ‪s.v. Bardasanes, Oxford Dictionary of the‬‬
‫‪ .Christian Church, 3rd edition, revised‬על המפגש הזה בינו לבין יוליוס אפריקנוס ראו‬

‫ססטילי‪ ,‬עמ' ‪ ,437–434‬הערה ‪.356‬‬
‫המלך אבגר השמיני 'הגדול' (‪ 211–176‬לסה"נ) מלך בחסות רומא‪ .‬ממלכתו‪ ,‬אוסרואנה‪,‬‬
‫השתרעה על הגבול בין האימפריה הרומית לאימפריה הפרתית‪ .‬על החיים בחצרו שבאדסה‬
‫ראו ‪W. Adler, ‘The Kingdom of Edessa and the Creation of a Christian Aristocracy’,‬‬

‫‪N.B. Dohrmann and A. Y. Reed (eds.), Jews, Christians, and the Roman Empire:‬‬

‫‪The Poetics of Power in Late Antiquity, Philadelphia 2013, pp. 43–62‬‬