Page 157 - גנזי קדם ז
P. 157

‫דפים מפנקס הלכה של עולה רגל במאה השלוש עשרה ‪155‬‬

                                 ‫תברח אצילים נהרגו על אהבת האל והם לו שוטחים כפים‬
                            ‫שבים ו קור אי צו ם ו מ תו די ם עלי חובם‪ ,‬חגורי שק עלי מ חני ם‪45.‬‬

       ‫ספק אם דבריו של מחבר הפנקס מכוונים למצור זה‪ ,‬שאם כך הדבר הוא היה מזכיר‬
       ‫בוודאי גם את חורבנה של העיר‪ .‬מדבריו של המ שורר משמע כי יהודי העיר נהרגו בעת‬
       ‫הצום ממש‪ ,‬וידיעה זו מרחיקה עוד יותר א ת האפ שרות שמחבר הפנקס מתכוון בדבריו‬

                                                                                  ‫לצום שנגזר ב שנ ת ‪. 1291‬‬
       ‫חכמים לא מעטים שהו בעיר עכו במחצית השנייה של המאה השלוש עשרה‪ .‬קצתם‬
       ‫עלו מ אי רו פ ה) מ ס פ ר ד ומצרפת(‪ 46‬ו א חרי ם הגיעו אליה מ מ צרי ם‪ .‬ר בי ם מ ה ם היו חכ מי ם‬
       ‫שהטביעו את חותמם לדורות ‪ -‬בדרך כלל קודם שבאו לעכו או לאחר ששבו ממנה‬
       ‫לארצות מוצאם‪ .‬חכמים אחרים לא עשו רושם רב לדורות ושמם כמעט שנשתכח‪ .‬אלה‬
       ‫גם אלה הביאו ע מ ם לעכו ס פ רי ם מ א ר צו ת מו צ א ם‪ 47‬ו סיי עו בכך להפיכתה של העיר למרכז‬
       ‫הרוחני החשוב ביותר בארץ ישראל של אותם הימים‪ .‬הבולטים שבחכמי עכו במחצית‬

                                                                   ‫השנייה של המאה השלוש עשרה הם‪:‬‬
       ‫‪ .1‬ר׳ יוסף מעכו‪ .‬חכם זה נזכר בהקד מתו של ר׳ משה בן שלמה מסלרנו לפירושו‬
       ‫ל׳מורה נבוכים׳‪ 48.‬ר׳ משה מ ס לרנו נפ טר ב שנ ת ‪ 1279‬וכנרא ה כ ת ב א ת הפירו ש בסמוך‬

                                                        ‫שירמן)לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,(30‬עמ׳ סד‪ ,‬שורות ‪.21- 20‬‬    ‫‪45‬‬
‫על הקשרים שבין יהודי אירופה לעיר עכו ראה גם‪ :‬י׳ בער‪ ,‬תולדות היהודים בספרד הנוצרית‪ ,‬תל אביב‬             ‫‪46‬‬
‫תשי״ט‪ ,‬עמ׳ ‪ ;125‬ד׳ יעקבי‪ ,‬׳היהודים הויניציאנים בעכו הצלבנית במאה הי״ג׳‪ ,‬קתדרה‪) 20 ,‬תשמ״א(‪ ,‬עמ׳‬
‫‪ .56-51‬עדות לישיבתם בעכו של חכמים בעלי אוריינטציה אשכנזית מצויה בדבריו של מהר״ם מרוטנבורג‬              ‫‪47‬‬
‫על שאלה שנשלחה אליו משם‪ :‬׳וכבר שלחו אלי מעכו על מעשה כעין זה ואסרתי להם׳)שערי תשובות‬                   ‫‪48‬‬
‫מהר״ם בר׳ ברוך‪ ,‬מהדורת מ״א בלאך‪ ,‬ברלין תרנ״א‪ ,‬עמ׳ ‪ ,199‬סי׳ קח; וכך גם בכל המקבילות של התשובה‪:‬‬
‫תשובות מיימוניות‪ ,‬נשים‪ ,‬סי׳ ל; מ״א רבינוביץ‪ ,‬׳ספר המרדכי לרבינו מרדכי בן הלל האשכנזי למסכת‬
‫גיטין והילכות הגט׳‪ ,‬מחקרים ומקורות‪ ,‬ב ]תש״ן[‪ ,‬עמ׳ ‪ ,793‬במדור שינויי הנוסחאות; מרדכי הגדול‪ ,‬כ״י‬
‫אוקספורד ‪) Opp. 42‬מספר ‪ 678‬בקטלוג של נויבאואר(‪ ,‬דף ‪230‬ב; תשובות מהר״ם‪ ,‬כ״י ברלין‪ ,‬המוזיאון‬
‫היהודי‪] VII.5.262 ,‬לשעבר‪ :‬כ״י לונדון‪ ,‬בית הדין ובית המדרש ‪ ,[14‬דף ‪203‬ד‪ ,‬סי׳ תתתקסג‪ .‬וצדק אורבך‬

                 ‫בכתבו שאין לפקפק בנוסח התשובה; ראה‪ :‬אורבך ]לעיל‪ ,‬הערה ‪ ,[16‬עמ׳ ‪ ,541‬הערה ‪.(2‬‬
‫ראה‪ :‬ריינר‪ ,‬עלייה‪ ,‬עמ׳ ‪ .83‬וראה גם דברי הרמב״ן בדרשתו לראש השנה‪ ,‬שנתחברה אולי בעכו)ראה‬
‫להלן‪ ,‬הערה ‪ :(53‬׳ועכשיו בעיר הזאת ראיתי התוספות הארוכות של הרב ר׳ אלחנן׳)חידושי הרמב״ן‬
‫למסכת ראש השנה ]ו[דרשת הרמב״ן לראש השנה‪ ,‬מהדורת מ״ל קצנלנבוגן ]עם חידושיו למסכת יבמות‬

                                                 ‫וסוטה‪ ,‬מהדורת ש׳ דיקמן[‪ ,‬ירושלים תשמ״ז‪ ,‬עמ׳ קכו(‪.‬‬
                                                                ‫כ״י מינכן‪ ,‬ספריית המדינה‪ ,370 ,‬דף ‪1‬א‪.‬‬
   152   153   154   155   156   157   158   159   160   161   162