Page 153 - גנזי קדם ז

‫דפים מפנקס הלכה של עולה רגל במאה השלוש עשרה ‪151‬‬

‫ה‪ .‬הידיעה החשובה ביותר המופיעה בפנקס היא זו‪:‬‬

‫מעשה היה בעכו פעם אחת אמרו הגוים לע שות רעה לישראל‪ ,‬וגזר רבינו להתענות‬
‫שלשה ימים יום אחר יום רצופים‪ .‬ובעיני היה פלא‪ ,‬כי היה לו לגזור שני וחמישי‬

‫וש]ני כ[ תיקון חכמ׳‪ ...‬ולא עוד כי לא נ מצ א בכל ק ד מונינו שע שו ככה‪28.‬‬

‫ידיעה זו ס תו מ ה ו אינני יודע מיהו ׳רבינו׳ ואף לא בפני איזו פו ר ענו ת ע מדו אנ שי עכו‪29.‬‬
‫ואף על פי כן‪ ,‬ניתן ל הסי ק ממנה שתי מ ס קנו ת ח שובות‪ .‬הא חת‪ ,‬כי מחבר ה פנק ס שלפנינו‪,‬‬
‫שהעיד כזכור על מה שראה בצרפת‪ ,‬בילה פרק זמן בחייו בארץ ישראל‪ ,‬בעיר עכו‪ .‬והאחרת‪,‬‬
‫כי המחבר חי בסוף המאה השלוש עשרה או בתחילת המאה שלאחריה‪ ,‬שהרי העיר עכו‬
‫נחרבה עד הי סו ד בחוד ש מאי של שנ ת ‪ ,1291‬ע ם כיבו שה בידי ה מו ס ל מי ם‪ 30.‬ה מ חבר ע צ מו‬
‫לא הזכיר את חורבנה של עכו; ייתכן שכתב את דבריו קודם לחורבן העיר‪ ,‬אך אפשר שלא‬

‫ראה כל צורך ל הזכיר ז א ת כאן‪31.‬‬
‫דברי האחרונים מבוססים על ההנחה שעכו אינה משמשת כאן ככינוי ספרותי לעיר‬
‫פלונית‪ ,‬שהכותב אינו מעוניין לנקוב בשמה‪ .‬הערים טבריה וציפורי משמשות תדיר‬

‫עמהם ]אין כאן[ שמחה׳; שם‪ ,‬דף ‪2‬ב‪ :‬׳יש בני אדם ששואלין מחביריהם מלבושים ומביאין אותם על ידי‬ ‫‪28‬‬
‫בני אדם לבושים‪ ,‬ומערימין להוציא דרך מלבוש‪ .‬ונ״ל שהוא איסור גמור‪ ...‬שאסור לבני אדם להביא דרך‬ ‫‪29‬‬
‫רשות ]הרבים[ לבושים׳; קמברידג׳‪ ,T-S F 5.40 ,‬דף ‪ 4‬א‪ :‬׳־איתי בני אדם מקשים למה אין אנו מזכירין‬ ‫‪30‬‬
‫הבאת ביכורים בשבועות דכת׳ ביה‪ ,‬כמו שאנו מזכירין חרות בפסח ושמחה בחג הסוכות דכת׳ בהו‪ ,‬וגם‬
‫בראש השנה אנו מזכירין תרועה דכתיב ביה‪ ,‬וביום הכיפורים אנו מזכירין מחילה וסליחה‪ .‬ונ״ל דכל הני‬ ‫‪31‬‬
‫שייכי כל חד וחד ביומיה‪ ,‬אבל הבאת ביכורים לא היו בשבועות‪ ,‬לפי שאינן דוחין לא שבת ולא יום טוב‪,‬‬
‫אבל הוכשר שבועות להביא ביכורים מכאן ולהבא‪ ,‬אבל קודם שבועות לא הוו יכולים להביא‪ ,‬לפיכך אין‬
‫מזכירין אותו בשבועות‪ ,‬דלא שייכי ביה כלל׳; שם‪ ,‬דף ‪4‬ב‪ :‬׳בני אדם העומדים באי)?( חנויות ואין עומדים‬

‫שם כי אם ביום‪ ,‬שאין זה דירה ופטורה מן המזוזה׳‪.‬‬
‫ראה להלן‪ ,‬עמ׳ ו‪6‬ו‪.‬‬

‫ראה על כך גם להלן‪ ,‬בסעיף הסמוך‪.‬‬
‫על הקהילה היהודית בעכו ועל חורבנה ראה בעיקר‪ :‬ש״ח קוק‪ ,‬עיונים ומחקרים‪ ,‬ירושלים תשי״ט‪-‬תשכ״ג‪,‬‬
‫ב‪ ,‬עמ׳ ‪ ;141-122‬א׳ גראבויס‪ ,‬׳עכו כשער העליות לארץ־ישראל בתקופת הצלבנים׳‪ ,‬מחקרים בתולדות‬
‫עם־ישראל וארץ־ישראל‪ ,‬ב)תשל״ב(‪ ,‬עמ׳ ‪ ;106- 93‬פראוור‪ ,‬עמ׳ ‪ ,281 - 251,247-246‬ולפי המפתח; נ׳ שור‪,‬‬
‫תולדות עכו‪ ,‬תל אביב תש״ן‪ ,‬עמ׳ ‪E.P. Fishbane, As Light before Dawn: The ;156-150,107-100‬‬
‫‪ .Inner World of a Medieval Kabbalist, Stanford 2009, pp. 20-33‬חורבנה של עכו עורר הדים‬
‫במצרים וגם באירופה הנוצרית‪ .‬ראה‪ :‬ח׳ שירמן‪ ,‬׳קינות על הגזרות בארץ ישראל‪ ,‬אפריקה‪ ,‬ספרד‪ ,‬אשכנז‬
‫וצרפת׳‪ ,‬קבץ על יד‪ ,‬סדרה חדשה‪ ,‬ג‪ ,‬א)ת״ש(‪ ,‬עמ׳ סב‪-‬סד; מ״ע פרידמן‪ ,‬ריבוי נשים בישראל‪ ,‬ירושלים‬
‫תשמ״ו‪ ,‬עמ׳ ‪ ;347,99-95‬ב״ז קדר‪ ,‬׳יהודים ושומרונים בממלכת ירושלים הצלבנית׳‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נג)תשמ״ד(‪,‬‬

‫עמ׳ ‪.407-405‬‬
‫כותבים אחרים נמנעו בכוונה מלהזכיר את חורבנה של עכו‪ .‬ראה‪ :‬שור‪ ,‬שם‪ ,‬עמ׳ ‪.159‬‬