Page 152 - גנזי קדם ז
P. 152
150שמחה עמנואל
או ב ס פרי ההלכה ה מיו ח סי ם לו 19.ה מ חבר צי ט ט פע ם א ח ת א ת מה שרא ה כתוב
ב תו ס פו ת 20,וה חכם הנזכר ב פנ ק ס יו ת ר מכל חכ ם א חר הוא ר׳ שמ שון ]משאנץ[21.
המחבר גם הזכיר א ת ר׳ יצחק בן אברהם ,אחיו הגדול של ר׳ שמשון מ שאנץ ,או
שמא א ת ׳ספר מצוות גדול׳ של ר׳ משה מקוצי ,אך ה פנקס קטוע לפנינו ואי אפ שר
לדע ת בבירור א ת מי מ ה שניי ם הו א צי טט 22.א ת הרי״ף הזכיר ה מ חבר פע ם א ח ת23,
וגם א ת הר מב״ ם הזכיר במפור ש ב מ קו ם א חד בלבד 24.ע ם ז א ת ,יי תכן ש הר מב״ ם
נזכר פעם אחת נוספת בפנקס .אם אכן כך הוא ,הרי שדבריו הובאו בלשון ס ת מית,
שאין בה כבוד רב לרמב״ם :׳ראיתי בני אדם שהורו שאסור לאשה להעב]יר שרק[
על פניה בשבת ,וסמכו על הא ד תני א מ שום ר׳ אלעזר אשה לא תעביר שרק על פניה
ב שבת מפני ש צו ב ע ת) ש ב ת צה ע״א( .ונ״ל דלי ת הילכ ת א כותיה׳ 25.פ סי ק ה זו מצויה
ב׳משנה תורה׳ 26,ו אפ שר א פו א ש או ת ם ׳בני א ד ם׳ אינ ם אלא הר מב״ם27.
קמבוידג׳ ,T-S F 5.40 ,דף 4א :׳ועל חמץ בפסח כתב ובי׳ שלמה חמץ שעבו עליו הפסח ולא ביטלו 19
אסור ,אבל אם ביטלו מותו׳)על דברים אלה הוסיף המחבו :׳ויכול להיות דבריו בשלא ידענו ,אבל אם
היה יודעו ומבטלו אין בביטולו כלום להתיו בהנאה ,וכן איתא בירושלמי הפקיו חמצו אחו הפסח ויש 20
לקיש אמ׳ מותו בהנאה דהא לא עבו עליה וו׳ יוחנן אמ׳ אסור בהנאה משום דחיישנן להערמה ושמא 21
לא ביטלו בלבו .כנ״ל׳ .והשווה :ומב״ם ,הלכות חמץ ומצה ב ,ב ,ובכסף משנה שם; ארחות חיים ,פיוינצי 22
23
תק״י ,הלכות חמץ ומצה ,סעיף לז ]דף עא ע״ג[(. 24
קמבוידג׳ ,T-S F 9.62 ,דף 1א)נדפס אצל גוטסמן ,עמ׳ סג(.
ואה להלן ,עמ׳ .163בדיונו של המחבו בהלכות תערובות)קמבוידג׳ ,T-S F 5.40 ,דף 3א-ב( הוא מצטט 25
כמה פעמים את דבריו של ו׳ שמשון ,ובעיקר את תוספותיו לפרק העול שבמסכת יבמות)ואה למשל 26
27
להלן ,העוה .(24
קמבוידג׳ ,T-S F 5.40 ,דף 3א)ההתחלה חסרה( :׳את שדרכו לימנות שנינו שאינן בטל ,כלומ׳ אין חשוב
דבר שבמניין אלא דבר שבמיוחד למניין ,ולא דבר שפעמים מונין ופעמים אין מונין אותן .ודבריו נראים
לי...׳ .הדברים לקוחים מלשונו של ויצב״א המובאת בסמ״ג ,ונציה ש״ז ,לאוין קמ-קמא ,דף נב ע״ג.
ואה להלן ,העוה .95
קמבוידג׳ ,T-S F 5.40 ,דף 3א-ב :׳ואחרי)?( מה שלא ידעתי מצאתי כי ובינו משה] ...פגם במקור[ פסק
להקל יותר מכולם ,שפסק ...כך מצאתי .ודנתי אני שדעתו ודעת ובינו שמשון דעת אחת ,שכתב ובי׳
שמשון •פ׳ העול כל אותה משנה דפ׳ בתוא דע״ז אלו אסווין ואיסורן בכל שהן עדיפי מאת שדוכן
לימנות ומאותן ששה דברים השנויים במשנה ,וזהו כדעת הרב ובי׳ משה בן מימון׳)והשווה :ומב״ם,
הלכות מאכלות אסורות טז ,ג(.
קמבוידג׳ ,T-S F 9.62 ,דף 2א.
ומב״ם ,הלכות שבת כב ,כג :׳הצובע מאבות מלאכות ,לפיכך אסור לאשה להעביר סרק על פניה מפני
שהיא כצובעת׳.
הבטוי ׳בני אדם׳ שכיח מאוד בלשונו של המחבו .ואה להלן ,ליד העוה ;84אוקספורד MS Heb. d
,46דף 30ו א)נד פס אצל גוסטמן ,עמ׳ ס( :׳הבואה היא סעודה שהאבלים עושים לבני אדם שגמלו להם
חסד׳; קמבוידג׳ ,T-S F 8.29 ,דף 2ב)גוסטמן ,עמ׳ סג( :׳וכ״ש בני אדם שקובוין מתיהן בעוב ש]ב[ת
מן המנחה ולמעלה שאין מבוין אותן׳; קמבוידג׳ ,T-S F 9.62 ,דף 1א :׳ואפילו זימנוהו בני אדם לאכל
