Page 81 - גנזי קדם ז
P. 81

‫בין תלמוד לקיצור‪ :‬מגילת גניזה לבבלי ביצה ‪79‬‬

‫הפרק ה שני של ה מ א מר דן ב קי צורי ם ובדילוגים ש אופיי ם טכני בעי קרו‪ .‬הפרק‬
‫השלישי בוחן א ת הדילוגים מ מניעים הלכתיים‪ .‬בפרק הרביעי הובאו מספר מקרים‬
‫שבהם ניתן ל שער כי מ קור שינויי הגרסה בין עו ת ק הגניזה לנו ס ח ה תל מוד בפר שנו ת‬
‫שהחליפה א ת ה טקס ט ה מקורי‪ .‬ייחודו של עו תק הגניזה אינו מצ ט מצם במבנהו‪ ,‬ויש בו‬
‫גם גרס או ת ייחודיות‪ ,‬קצתן טובות מ מקבילותיהן‪ .‬בפרק ה שי שי מובאים מספר בירורי‬

                                                                                  ‫נוסח המדגימים זאת‪.‬‬

                                      ‫ב‪ .‬קיצורים ודילוגים טכניים‬

                                                         ‫ר‪ .‬קיצורים‬

‫ה קי צו רי ם‪ ,‬ה מ סו מני ם ב עי ק ר ב מי לי ת ׳וג״‪ 5,‬י ה ם עניין ט כני ל חלו טין‪ :‬ר צון ל ח סו ך‬
‫בחומרי כתיבה ובהיקף העבודה‪ ,‬כ שאיפתו של כל מעתיק או מחבר‪ .‬ואולם‪ ,‬בניגוד‬
‫לכתבי יד של התל מוד ש אנו מכני ם ׳שלמים׳‪ ,‬בכתב היד שלפנינו יש מספר קי צורי ם רב‬
‫וקצתם ארוכים‪ .‬ניתן לפרש ז א ת ב שתי דרכים‪ .‬הא חת‪ ,‬שסופר ה מ סכ ת היה בקי בה עד‬
‫כדי כך שדי היה לו ב מילים ס פורו ת כדי לס מן א ת הציטו ט ב שלמותו‪ .‬ה א חר ת‪ ,‬שאינה‬
‫סו ת ר ת בהכרח א ת קוד מת ה‪ ,‬שלפ חות בכמה מן הקיצורי ם נסמך סו פר עו תק הגניזה על‬

                       ‫חי בו ר א ח ר‪ .‬ו א כן‪ ,‬י שנ ה ב עו ת ק ה פני ה א ח ת ל ס פ ר ׳ ה ל כו ת ג דו לו ת׳‪16.‬‬

‫‪ Bibliothek‬שני חיבורים פרשניים מתקופת הראשונים מספקים מידע טקסטואלי חשוב ונרחב‪ :‬פירוש‬                    ‫‪15‬‬
‫ר׳ חננאל ב׳׳ר חושיאל‪ ,‬מהדורת ד׳ מצגר והרב מ׳ נוטוביץ‪ ,‬ירושלים תשנ״ו; ר׳ אהרון הלוי‪ ,‬חידושי‬               ‫‪16‬‬

   ‫הרא׳׳ה על מסכת ביצה‪ ,‬מהדורת ח״ג צמבליסט‪ ,‬קובץ ראשונים על מסכת ביצה‪ ,‬תל־אביב תשמ״ח‪.‬‬
         ‫סימני ההדרה הם כדלהלן‪ = [ ] :‬קרחה או קריאה לא בטוחה; } { = מחיקה; >< = הוספה‪.‬‬

‫סימון כפול)}}{{;»«( מציין כתיבה שלא ביד הסופר‪ .‬ההפניות במאמר ללא ציון המסכת הן למסכת‬
                                                                                                  ‫ביצה‪.‬‬

‫המילית ׳וג׳׳ מצויה ארבעים ושתיים פעמים בעותק‪ ,‬ואילו ׳כול׳׳ פעם אחת בלבד‪ .‬בפרק זה‪ ,‬כל עוד‬
                                                  ‫לא צוין אחרת‪ ,‬הכוונה היא לדרך הקיצור הראשונה‪.‬‬

‫‪ 3,‬א‪75 ,‬ר)לג ע״א‪ .(16 ,‬רב נחמן ורב ששת חולקים בהיתר השימוש בחיזרא כשיפוד לצליית בשר ביום טוב‪.‬‬
‫למחלוקת זו שתי מסורות‪ ,‬והשנייה מובאת כ׳איכא דאמרי׳‪ .‬בכתב היד מסורת זו מקוצרת‪ ,‬ואגב השמטה‬
‫זו מושמט גם סיום העניין‪ ,‬׳והלכתא‪...‬׳‪ .‬עם זאת‪ ,‬בצמוד למילית הקיצור ׳וג׳׳ מצוינת הפניה ל׳הלכות‬
‫גדולות׳)המקום היחיד בעותק שבבירור אינו תלמוד!(‪ .‬הקטע המתאים הוא בהלכות גדולות‪ ,‬מהדורת ע׳‬
‫הילדסהיימר‪ ,‬א‪ ,‬ירושלים תשל״ב)וכן להלן( עמ׳ ‪ ,386‬שורה ‪ ,34‬אך ה׳איכא דאמרי׳ אינו מובא שם‪ .‬סיום‬
‫הקטע שם מקביל לסיום הסוגיה התלמודית‪ :‬׳והילכתא יבישתא שרי רטיבא אסיר׳‪ ,‬ומסתבר שלכך כיוון‬

                                                           ‫הסופר של עותק הגניזה בהפנייתו לחיבור זה‪.‬‬
   76   77   78   79   80   81   82   83   84   85   86