Page 84 - גנזי קדם ז
P. 84

‫‪ 82‬אלכסנדר י׳ טל‬

‫אפשריים לדילוג מסוים‪ ,‬הרי שהכף מטה לכך שהסופר או מי מקודמיו התערב בנוסח‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מקצת הדילוגים מעלים קווים משותפים לקיצורים שתוארו לעיל‪ ,‬וגם במקרה‬
‫כזה סביר שמדובר בדילוג מכוון‪ 31.‬במקרים אחרים חוזר על עצמו דילוג מטיפוס מסוים‪,‬‬
‫וההסתברות שלפנינו לשון קצרה קטנה‪ .‬דוגמה לכך היא דילוג על כותרות‪ ,‬כגון ׳קשיא‬

                           ‫‪1‬־‪™ x‬־‪x‬׳‪ ,‬׳קשיא ‪1‬־‪™ y‬־‪...Y‬׳‪ 32,‬או על משפטי קישור‪33.‬‬
‫לדילוגים אלה ניתן להשוות את ההשמטות של שלב בסוגיה‪ ,‬בדרך כלל שלב קצר‬
‫שאין לו השלכה על מסקנתה‪ 34.‬ממקרים אלה נראה שיש לדילוגים מטרה עניינית‪,‬‬
‫והיא באה לידי ביטוי מובהק במקרים שבהם בחר הסופר להביא את מסקנת הסוגיה‬
‫בלבד‪ 35.‬מקרה מעט שונה הוא כאשר הסופר משמיט משא ומתן שניתן לכנותו‪ ,‬בזהירות‬
‫הראויה‪ ,‬׳ארוך ומייגע׳‪ 36.‬דומים לכך הם המקרים שבהם מושמטים מסורות ותירוצים‬
‫חלופיים‪ ,‬שכן ייחוס שונה למימרה אמוראית או תירוץ חליפי אינם משנים את הסוגיה‬

                                       ‫באופן מהותי ולדעת הסופר אין הם נחוצים‪37.‬‬
‫מסתבר שיש לכלול בקטגוריה זו גם את קיצורי המעשים שבכתב היד‪ ,‬הבאים בדרך‬
‫כלל בסיומה של הסוגיה כדי להדגים את יישומה‪ 38.‬על אף חשיבות המעשה לפסיקת‬
‫ההלכה)וכפי שנראה להלן זו מעסיקה את הסופר(‪ ,‬אין בו כדי להוסיף פרטים חדשים על‬
‫אלה שכבר נזכרו בסוגיה‪ .‬על כן מעדיף הסופר לא לכלות את זמנו ואת חומרי הכתיבה‬
‫היקרים על שלבים אלה של הסוגיה‪ .‬כאמור‪ ,‬רוב המעשים מופיעים במלואם בספר‬

                                                                     ‫׳הלכות גדולות׳‪34782516.‬‬

‫‪ 31‬כמו דילוג על קטעים החוזרים על אלה שקדמו להם‪ 3, :‬א‪) 20 ,‬כט ע”א‪ 3, ;(39-27 ,‬א‪) 49 ,‬ל ע״א‪;(7 ,‬‬
                                                                               ‫‪ 3,‬ב‪) 132 ,‬לט ע”א‪.(32 ,‬‬

                    ‫‪ 1, 32‬ב‪) 8 ,6 ,‬כד ע”א‪ 3, ;(10,4 ,‬א‪) 18 ,‬כט ע״א‪ 3, ;(19 ,‬ב‪) 29 ,27 ,‬לה ע״ב‪.(25,22 ,‬‬
                                                   ‫‪ 33‬למשל‪ 3, :‬ב‪) 48 ,‬לו ע״ב‪ 3, ;(11 ,‬ב‪) 57 ,‬לו ע״ב‪.(38 ,‬‬
                                                         ‫‪ 3, 34‬ב‪) 37 ,‬לו ע״א‪ 3, ;(20 ,‬ב‪) 94 ,‬לח ע״א‪.(10 ,‬‬

 ‫‪ 35‬למשל‪ 1, :‬א‪) 17 ,‬כב ע״א‪ 3, ;(18 ,‬א‪) 172 ,‬לג ע״א‪ 3, ;(7 ,‬א‪) 191 ,‬לג ע״ב‪ 3, ;(24 ,‬ב‪) 70 ,‬לז ע״א‪.(22 ,‬‬
‫‪ 2, 36‬א‪) 16 ,‬כב ע״ב‪ 3, ;(8 ,‬ב‪) 35 ,‬לה ע״ב‪ - 34 ,‬לו ע״א‪ .(18 ,‬לפנינו דילוג גדול)למעלה ממאתיים‬
‫מילים( ותחום מאוד‪ ,‬והוא כולל את כל הדיון על מימרת ־׳ אסי א״ר יוחנן‪ ,‬׳כאותה ששנינו‪...‬׳‪ .‬דיון זה‬
‫מעלה אפשרויות רבות בלשון דומה)׳דילמא‪/‬או דילמא׳ שש פעמים! ׳אי נמי׳ וכדומה(‪ ,‬ובסיכומו של‬
‫דבר אין עולה ממנו כל מסקנה)כנוסח מש‪ ,‬המסיימים את הסוגיה ב׳תיקו׳(‪ 3, .‬ב‪) 43 ,‬לו ע״א‪- 32 ,‬‬
‫לו ע״ב‪ :(3 ,‬דילוג גדול)כמאה וחמישים מילים( המוצג ברוב עדי הנוסח כחלק מן הדיון בין רב אשי לד׳‬

                                                                                         ‫עקיבה ממישן‪.‬‬
‫‪ 37‬למשל‪ 2, :‬א‪) 16 ,‬כב ע״ב‪ :(8 ,‬׳איכא דאמרי׳‪ ,‬׳אי נמי׳; ‪ 2,‬ב‪) 13 ,‬כג ע״א‪ :(14 ,‬׳איכא דאמרי׳; ‪ 3,‬א‪:175 ,‬‬

                                                                                         ‫׳איכא דאמרי׳‪.‬‬
                                                                                        ‫‪ 38‬לעיל‪ ,‬הערה ‪.31‬‬
   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88   89