Page 87 - גנזי קדם ז
P. 87
בין תלמוד לקיצור :מגילת גניזה לבבלי ביצה 85
לראות בעותק הגניזה ניצנים של סוגה ס פרו תי ת־ הלכ תי ת המ שתמ שת ברצף התלמודי
כמצע ל מ טרותי ה היא ,סוגה שהגיעה לידינו בצורת ה ה שי ט תי ת ו הנר חב ת ביו תר בספר
ההלכות של הרי״ף.
ה סוג ה שני הו א ה די לו גי ם ש ב־ג 3נ ) 86 ,לז ע״ב (?21 ,ו ב־ג 3נ ) 89 ,לז ע״ב- 26 ,
לח ע״ א ,(4 ,ה מ דגי מי ם ה ת ע ר בו ת ב ט ק ס ט מ מני עי ם ה ל כ תיי ם ,אך ב צו ר ה שונ ה :שני
ה די לו גי ם ה ם ב סו גיי ת ׳ ב רי ר ה׳ ,ו שני ה ם מ ש מי טי ם צ ד א ח ד ב מ ח לו ק ת ה א מו ר אי ם46.
הדילוג הרא שון מ שמיט א ת דע תו של שמואל ב מ חלוק תו עם רב .סוגיי ת ה תל מוד אינ ה
עו ס ק ת כלל בדעה זו)׳ א פי לו חבית נמי אסורה׳( ,וכך יוצר הדילוג רצף בין דע תו של
רב לבירורה :׳...לעולם ק ס בר יש ברירה...׳ .יש לציין כי על אף הרצף ההגיוני שנוצר
ב ע ק בו ת הדילוג ,ה כו ת ר ת ׳ אי ת מ ר׳) שו ר ה ,(85ה מ ציינ ת ל מ ח לו ק ת ה א מו ר אי ם ,נו ת ר ה
בעינה ומסגירה אותו.
הדילוג ה שני ארוך בהרבה ,והוא כולל כמעט א ת כל החלק העו סק במ חלוקת רב
הו שעיא ור׳ יו חנן בעניין ׳ברירה׳ ,כולל הצגת ה מ חלוק ת עצמה .החלק הי חיד ה מובא
מן הסוגי ה הוא סיו מ ה :׳ורב הו שעי א לי ת ליה בריר ה ב ד אורי ת א אבל בדרבנן אי ת ליה.
דרש מר זוטרא הלכה כרב הו שעיה׳ .בדומה לדילוג הקודם ,מובאת כאן דעה א ח ת
מתוך ה ש תיי ם .גם רב וגם ר׳ הו ש עי א סו ב רי ם ש׳י ש ברירה׳ ,בניגוד ל ש מואל ולר׳ יו חנן
ה סו ב רי ם ש׳ אין ב רי ר ה׳ .מ ס ת ב ר ש מ ג מ ת ה ה ש מ ט ה ה ל כ תי ת 47,ו דו מ ה שני תן ל ר או ת
בדברי הרי״ף לסוגיה א ת ה מניע ל ה ש מ טו ת שב עו תק הגניז ה) כ א ע״א בדפי הרי״ף(:
ו אסיקנ א דרבי הו שעיא כי אי ת ליה ברירה בדרבנן ,אבל בד אוריי ת א לי ת ליה
ברירה .ואיפסקא הלכתא בהדיא כרבי הו שעיא דסבר בדרבנן יש ברירה ,וקם
ליה רב ורבי הו שעיא ב חדא שי ט ת א ו שמואל ורבי יו חנן בחדא שי ט ת א .וכיון
ד ק אי רבי הו ש עי א ד הלכ ת א כו תי ה בהדי רב ,ש מעי׳ ד הלכ ת א כו תי ה דרב.
.Jewish Culture, New Haven-London 1998, esp. pp. 217-218, 229-230לספר הלכות הוי״ף 46
ולהבדלים בינו לבין ספרות ההלכה של הגאונים ,ראה :תא־שמע)לעיל ,הערה ,(9עמ׳ .149-148 47
להרחבת הדיון בשינויים בסוגיה זו ראה :טל)לעיל ,הערה ,(2עמ׳ .170-167
לדילוג השני ניתן להעלות כמדומה סיבות נוספות) :א( הקטע המדולג ארוך ומסובך יחסית) .ב( לחלק
העוסק במשנת אהלות ז ,ג ,יש מקבילות במסכתנו)י ע״א( ובבבלי עירובין)סח ע״א() .ג( חלק זה עוסק
בדיני טומאה וטהרה ,ונראה שיש לסופר כתב היד נטייה להשמיט דיונים כאלה .עם זאת ,הצימוד
להשמטת דעתו של שמואל אינו מותיר ככל הנראה מקום לספק שמגמת הדילוג היא כאמור הלכתית.