Page 91 - גנזי קדם ז
P. 91

‫בין תלמוד לקיצור‪ :‬מגילת גניזה לבבלי ביצה ‪89‬‬

‫שלו‪ ,‬אבל בנ קבו ת שלו א סור‪ .‬פ שיטא‪ ,‬ולא ב קרדו ם תנן? לא צריכא דמחברי בהדדי‬
              ‫מ הו ד תי מ א הו אי ל ו אי ש ת רי ק פי ץ ק ר דו ם‪ 58‬נ מי לי ש ת רי ק א מ ש מ ע לן‪.‬‬

‫מן הסוגי ה לא ברור כלל מה ה ם הקופיץ ו ה קרדו ם ׳לחודיה׳ ה מונגדי ם ל קרדו ם או לקופיץ‬
‫שיש להם שני צדדים‪ .‬הדבר הביא א ת הרא שונים להציע מגוון פירו שים‪ ,‬ולכמה מהם יש‬
‫ה ש לכ ה ה ל כ תי ת‪ 59.‬ל עו מ ת ז א ת‪ ,‬ג ר ס ת עו ת ק הגניז ה יי חו די ת ו ברור ה‪ :‬א ם ה מ שנ ה מ ד ב ר ת‬
‫על כלי עבודה ספציפיי ם‪ ,‬קרדו ם שהוא רק קרדו ם וכן קופיץ‪ ,‬הרי ה תל מוד מעלה א ת‬
‫ש אל ת ה שימו ש בכלי הע שוי מ חי בו ר של כלי א סו ר וכלי מו תר ‪ -‬קרדו ם וקופיץ ׳דמחברי‬
‫א ה דדי׳‪ 60.‬מ ס ק נ ת ה סוגי ה על שני ח ל קי ה הי א ש בי קו ע ע צי ם מו ת ר ב קו פי ץ אף א ם הו א‬
‫מחובר לקרדום‪ ,‬ו א סור בקרדום גם כא שר הוא מחובר לקופיץ‪ .‬לגופו של עניין‪ ,‬אין הבדל‬
‫בין שתי גר ס או ת הסוגיה‪ ,‬אך כא מור הנו ס ח של עו ת ק הגניזה ברור יו תר‪ .‬ח שוב לציין‪,‬‬

            ‫כא מור לעיל‪ ,‬שבסוגיה זו י ש נטייה להרחבה‪ ,‬ודומה שהדברים ק שורי ם זה לזה‪.‬‬

                                                       ‫‪ .2‬חילוף סדר‬

‫במקרים הבאים יש בנוס ח עותק הגניזה שינוי בסדר ם של חלקי הסוגיה לעומת שאר‬
‫עדי הנוס ח שלפנינו‪ .‬מעיון ב מקרים אלה עולה‪ ,‬כי סדר הדוברים בסוגיה לפי הנוס ח‬
‫הרווח זהה לסדר ב מקורו ת ה תנ איי ם שבהם היא דנה‪ ,‬ואילו בעותק הגניזה מ ת אי ם מהלך‬
‫הדברים בסוגיה למשנה‪ ,‬באופן שה תיי חסו ת התלמוד באה צמוד לדעה מסוי מת במשנה‪.‬‬

‫לא צריכא‪...‬קרדום[ שאו העדים‪ :‬מהו דתימא הני מילי קורדום לחודיה)לחודיה[ חסו בטש( אבל קופיץ‬               ‫‪58‬‬
         ‫)ש‪ :‬אימ׳( מיגו דהאי)דהאי[ לז‪ :28 ,‬דהך; מ‪ :‬דבהך( גיסא שוי האי גיסא נמי)נמי[ חסו בז( שוי‪.‬‬       ‫‪59‬‬

‫רש״י מסביו את הלשון הואשונה בקודום בעל שני ואשים ובקופיץ בעל ואש אחד‪ ,‬ואת הלשון השנייה‬                 ‫‪60‬‬
‫במציאות הפוכה‪ .‬את ההבדל בין הלשונות הוא תולה במציאות השונה ממקום למקום )ד״ה ׳ואיכא׳(‪:‬‬
‫׳‪...‬ובאתריה דהא דמתני לה להא דוב חיננא אסיפא היו עושין לקופיץ זכרות ונקבות‪...‬׳‪ .‬לפי פירושו‪ ,‬אין‬
‫הבדל הלכתי בין הלשונות ומותו להשתמש בצד הצו‪ ,‬ה׳זכוי׳‪ ,‬של הכלים הדו־צדדיים‪ .‬הוא״ה מביא את‬
‫רש״י אך דעתו שונה‪ :‬קיימים קודומים וקופיצים שונים ‪ -‬בעלי פיה אחת ובעלי שתי פיות‪ .‬לפיווש‬
‫זה יש הבדל בין הלשונות‪ :‬לראשונה קרדום נאסו רק מצדו הרחב‪ ,‬ה׳נקבי׳‪ ,‬ואילו לשנייה קרדום אסור‬
‫לגמרי משני צדיו‪ .‬הרמב״ם בפיווש המשנה על אתו)מהדורת י׳ קאפח‪ ,‬יוושלים תשכ״ד‪ ,‬עמ׳ וא( מתיו‬
‫דווקא את הצד הצו‪ :‬׳וקופיס‪ ,‬״אלסאטוו״ שמנתחין בו את הבשו ולא הותר לבקע אלא בצד הדק שבו‬
‫שהוא כעין חץ שאין דרך בני אדם לבקע בו׳‪ .‬ואה עוד על סוגיה זו‪ :‬א׳ ווייס‪ ,‬לחקו התלמוד‪ ,‬א‪ ,‬ניו יורק‬

                                                                                  ‫תשט״ו‪ ,‬עמ׳ ‪.307-304‬‬
‫כ״י ל גורס בשתי הלישנות ׳קרדום וקופיץ׳‪ .‬ש גורס כך רק בלישנא קמא‪ ,‬אך דפוס וילנה גורס זאת‬
‫גם בלישנא בתוא )׳קרדום וקופיץ׳; ׳קופיץ וקרדום׳‪ .‬עצם שינוי הסדו בין הלישנות מואה על עיבוד‬
‫מדוקדק של הנוסח(‪ .‬מן הנוסח של ‪ 3,‬ניתן להבין שאכן מדובר במעין חיבור של שני הכלים ולכאורה יש‬
‫לקשור נוסחים אלה‪ ,‬אך סביו יותר שמדובר בניסיון פושני בלתי תלוי‪ ,‬הבא לפתור את בעיית העמימות‬

                                                                            ‫שבתיאור הכלים המדוברים‪.‬‬
   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95   96