Page 88 - גנזי קדם ז
P. 88

‫‪ 86‬אלכסנדר י׳ טל‬

‫״‪ .‬פרשנות‬

                                                    ‫‪ .1‬ניסוח מרחיג‬

‫רוב ה מקרי ם שנ ס קרו לעיל מצביעים על כך ש הסופר של עו ת ק הגניזה שואף לצמצם‬
‫את הנוס ח על ידי קיצורים או דילוגים‪ ,‬והדבר בא לידי ביטוי בע שרות דוגמאות‪ .‬מעיון‬
‫ב מקרים אלה עולה‪ ,‬כאמור‪ ,‬שאופיו ה אינדיווידו אלי וידיעותיו הס פצי פיו ת של הסופר‬
‫הם שהביאו ברוב ה מקרי ם לדרך זו של הכתיבה‪ .‬עם זאת‪ ,‬י שנ ם מקרי ם שבהם נוס ח‬
‫עו תק הגניזה שונה מנוס ח ש אר העדי ם ואף מרחיב עליה ם‪ .‬בכמה מן ה מקרי ם הללו‪,‬‬
‫שיובאו להלן‪ ,‬ה עו ת ק מציג נו ס ח י חיד או כמעט יחיד‪ ,‬ואין לו א ח ורע בין עדי הנוס ח‬
‫הי שירים שהגיעו לידינו‪ ,‬ש מספרם‪ ,‬כפי שכבר הוזכר‪ ,‬אינו מועט‪ .‬והנה‪ ,‬נוס ח התלמוד‬

                     ‫כפי שהוא מופיע בפירו ש רבנו חננ אל מ ת אי ם להפליא לנו ס ח ה עו ת ק‪.‬‬
‫שתי אפ שרויו ת עו מדו ת לפנינו בבואנו ל ה סביר ת מונ ת נוס ח זו‪ .‬הרא שונ ה היא‬
‫שמדובר בענף נוס ח מיוחד‪ ,‬ה מ שתקף ב עו תק הגניזה ובפירו ש רבנו חננאל‪ ,‬וני תן לכנות‬
‫נו ס ח ז ה ׳ לי שנ א א ח רינ א׳ או ב דו מ ה לכך‪ 48.‬ה א פ ש רו ת ה שניי ה הי א ש מ דו ב ר בנו ס ח‬
‫שאינו מקורי‪ ,‬שהחליף א ת לשון התלמוד בגלל ערכו הפר שני‪ .‬לא ניתן להכריע חד‬
‫מ ש מ עי ת ב שאלה זו‪ ,‬אך י ש כמה שי קולי ם ה תו מ כי ם ב א פ שרו ת ה שניי ה‪ ,‬ש ה שינויי ם‬

                                                                           ‫נובעים ממניעים פר שניים‪:‬‬
‫)א( אופיו האי שי של עו ת ק הגניזה‪ :‬לעיל הר אינו כי עו תק הגניזה נו שא אופי אי שי‬
‫וכי הוא נועד כנר א ה ל שי מו ש פר טי או כמעט פרטי‪ .‬מכאן ני תן ל שער כי לפ חות‬
‫מקצ ת נוס חיו מקור ם בסופר עצמו‪ ,‬ב מקו מו ת שבהם חש כי נחוץ ל שנו ת א ת ל שונו‬

                                                                            ‫המקורית של התלמוד‪.‬‬
‫)ב( ה מג מה עו מד ת בניגוד לנ טיי תו לקצר‪ :‬ה מ קרי ם ש הוב או לעיל מגווני ם וסווגו‬
‫בק טגוריו ת מק טגוריו ת שונו ת‪ ,‬אך ברור כי מ שותף כמעט לכולם הקיצור‪ .‬כא שר‬
‫הנוס ח המופיע בעותק הגניזה הוא ייחודי מצד אחד‪ ,‬ומרחיב מצד אחר‪ ,‬יש מקום‬

                                                             ‫לחשוב שאין מדובר בנוס ח מקורי‪.‬‬

‫אין אנו נכנסים כאן להגדרתו המדויקת של המונח‪ ,‬אם אכן קיימת‪ .‬ואה‪ :‬י״נ אפשטיין‪ ,‬מבוא לנוסח‬                ‫‪48‬‬
‫המשנה‪ ,‬ירושלים תשס׳׳ה‪ ,3‬עמ׳ ו; א״ש רוזנטל‪ ,‬׳לישנא אחוינא׳‪ ,‬דבוי הקונגרס העולמי השני למדעי‬
‫היהדות‪ ,‬ירושלים תשי״ז‪ ,‬מדו־ תלמוד‪ ,‬חלק עברי‪ ,‬עמ׳ יד‪-‬טו; שם‪ ,‬חלק אנגלי‪ ,‬עמ׳ ‪ 8‬ו ‪9-‬ו; הנ״ל‪,‬‬
‫׳תולדות הנוסח ובעיות עריכה בחקר התלמוד הבבלי׳‪ ,‬תרביץ‪ ,‬נז)תשמ״ח(‪ ,‬עמ׳ ‪ - 7‬ו ו‪ - 3 0 ,26 ,‬ו‪ ;3‬י׳‬
‫ברודי‪ ,‬׳ספרות הגאונים והטקסט התלמודי׳‪ ,‬מחקרי תלמוד‪ ,‬א‪ ,‬בעריכת י׳ זוסמן וד׳ רוזנטל‪ ,‬ירושלים‬

                                                                                   ‫תש״ן‪ ,‬עמ׳ ו‪.257-25‬‬
   83   84   85   86   87   88   89   90   91   92   93