Page 90 - גנזי קדם ז
P. 90

‫‪ 88‬אלכסנדר י׳ טל‬

‫א ביי ו ר ב א ד א מ רי ת רוי הו‪ :‬ב או מ ר איני בוד ל מ הן כל בין ה ש מ שו ת ד מ עי ק ר א ל א‪52‬‬
‫חלה קדושה עליהו‪ ,‬והני עצים כיון דחל קדו שה עליהו אי ת קצו להו כל שבעה‪.‬‬
‫ו אי ל א א מ׳ איני בודל מ הן כל בין ה ש מ שו ת א סו ר ו ה א אי ת מ ר‪ 53‬ה פ רי ש ש ב ע ה‬
‫איתרוגין ל שבעת הימים אמ׳ רב כל א חת ואחת יוצא בה ואוכלה ל אל תר רב אסי‬

                                              ‫אמ׳ כל א ח ת וא חת יוצא בה ואוכלה למחר?‬

‫לקו שיית התלמוד על הבחנה זו י שנם שני ניסו חי ם שוני ם שווי ערך‪ .‬האחד‪ ,‬של ג‪ 3‬ור״ח‪,‬‬
‫מפורט יו תר מן האחר‪ .‬גם ה׳מעיקרא׳ שנזכרה לעיל היא נוס ח מרחיב המ שותף לעותק‬

                                                                                            ‫הגניזה ולר״ח‪.‬‬
‫ג‪ 3‬א‪) 107 ,‬ל א ע״ב‪ :(1 ,‬ע ל ה מ שנ ה ד‪ ,‬ג‪ :‬׳ אין מ ב קי עי ם ע צי ם‪ » ...‬אין « מ ב קי עי ם ול א‬
‫בקרדום ולא במגל ולא במגירה אלא בקופיס׳‪ ,‬מק שה התלמוד‪ ,‬לפי נוס ח עו תק הגניזה‪:‬‬
‫׳הא גופה ק שי א‪ :‬א מ ר ת אין מ ב ק עין כלל‪ ,‬ו ה ד ר א מ ר ת ל א‪ 54‬ב ק פי ץ׳‪ .‬ב ש א ר ה ע די ם הנו ס ח‬
‫ק צר‪ :‬׳ו ה א א מ ר ת רי ש א אין מ ב ק עין‪ 55‬כלל׳‪ .‬אין הבד ל תו כני בין ה ג ר ס או ת‪ ,‬ל מ ע ט צו ר ת‬

                                                                                  ‫ה ה צג ה של ה ש א ל ה‪56.‬‬
‫ג ‪ 3‬א‪) 113 ,‬לא ע״ב‪ :(13 ,‬ה מ שנ ה מ פר ט ת א ת כלי העבוד ה ה א סו רי ם ו ה מו ת רי ם ל בי קו ע‬
‫עצים‪ :‬׳‪...‬ואין מבקעין לא ב קרדו ם ולא במגרה ולא במגל אלא בקופיץ׳‪ .‬סוגיי ת ה תל מוד‬

      ‫הדנה בדברי המ שנה מ תיי חס ת לחלקים ה שונים שבקרדום ובקופיץ וליחס ביניהם‪:‬‬

‫ולא בקרדום‪ .‬אמ׳ רב חננא בר שלמיה משמיה דרב לא שנו אלא בנקבות שלו אבל‬
‫בזכרות שלו מותר‪ .‬פשיטא‪ ,‬בקפיץ תנן? מהו דתי מא הני מילי קפיץ לחודיה אבל‬
‫היכ א ד מ ח ב ר אינ שי ליגז ר ז כ רו ת א טו נ ק בו ת ?‪ 57‬ק א מ ש מ ע לן‪ .‬אי כ א ד מ תני לה‬
‫אסיפא‪ :‬אלא בקפיץ‪ ,‬אמ׳ רב חיננא בר שלמיה משמיה דרב‪ :‬לא שנו אלא בזכרות‬

                               ‫דמעיק־א לא[ ש א־ העדים‪ :‬דלא‪ .‬־״ח‪ :‬דלא חלה עלייהו מעיקרא קדושה‪.‬‬            ‫‪52‬‬
‫ואי לא‪...‬והא איתמ־[ ־״ח‪ :‬וכי לא א מ־ בהני עיטו־ין איני בודל מהן כל בין השמשות נ אס־ו והא אתמר;‬           ‫‪53‬‬

                                                 ‫ב שא־ העדים‪ :‬מאי)ומטזש‪ :‬ומאי( שנא מהא דאיתמ־‪.‬‬           ‫‪54‬‬
                                 ‫ב־ ו־ שהכוונה היא למילה ׳אלא׳‪ .‬כך הוא גם בנוסח המשנה של עד זה‪.‬‬          ‫‪55‬‬
                                                                                                         ‫‪56‬‬
                                                                                         ‫ב» נוסף‪ :‬עצי׳‪.‬‬
‫לשון הקושיה המקוצ־ת ׳דו־שת׳ פי־וש בכיוון ג־ס ת ג‪ ,3‬כפי שניתן ל־אות מ־ש״י‪ ,‬ד״ה ׳והאמ־ת׳‪:‬‬                  ‫‪57‬‬

                              ‫׳‪...‬והיינו דמותבי׳ והאמ־ת ־י שא אין מבקעין כלל והד־ תני דבקופיץ ש־י׳‪.‬‬
‫היכא‪ ...‬נקבות[ וטלזאמש‪ :28 ,‬קו־דום)ל‪ :‬ק־דום וקופיץ; ש‪ :‬ק־דום וקפיץ אימ׳; ז»‪ :‬האי; א‪ :‬בהאי( מיגו‬

                                                                    ‫דהך גיסא אסו־‪ ,‬הך גיסא נמי אסו־‪.‬‬
   85   86   87   88   89   90   91   92   93   94   95