Page 186 - GK-10
P. 186

‫‪ 184‬ןושש הנליאו קאילופ הריאמ‬

‫החורבן הכבד המתרגש לבוא‬                     ‫מא צ'הר‪ 77‬אלא לאן אלבלא עט'ים‬
‫בעקבות דח ֹותם את האל‪ ,‬יתעלה‪,‬‬                                                                                                                                                                                                                                                                                                                  ‫‪F7‬‬
‫ככתוב 'גדולה חמת יוי אשר נצתה‬
‫בנו' וג'‪ .‬אמר פה 'ובעד העם ובעד‬             ‫וקד קרב למכ'אלפתהם ללה תע'‬
‫כל יהודה' )מלכים ב' כב‪ ,‬יג(‪,‬‬                ‫כקו' כי גדולה חמת יוי אשר היא‬
‫והבהיר לנו בעותק האחר באמרו‬                 ‫נצתה בנו וג' קאל ההנא ובעד‬
‫'ובעד הנשארים בישראל וביהודה'‬               ‫העם ובעד כל יהודה וביינה פי‬
‫)דברי הימים ב' לד‪ ,‬כא(‪ ,‬שנותרה‬              ‫אלנסכ'ה אלאכ'רי בקו' )‪ (15‬ובעד‬
‫קהילה מ]ממלכת[ ישראל אשר‬                    ‫הנשארים בישראל וביהודה לאנה‬
‫הצטרפה ליהודה עם הופעתו של‬                  ‫קד כאן )‪ (1‬בקי‪ 78‬מן ישראל‬
‫מלך אשור‪ .‬וכאשר הובס מלך‬
‫אשור חזרו אליה מקצת האבודים‬                                                                                                                                                                                           ‫‪F87‬‬
‫ושכנו בה‪ .‬הלוא תראה שאמר‬
‫בדברי הימים 'אשר אספו הלוים‬                 ‫ג'מאעה אנצ'אפו אלי יהודה‬
‫שמרי הסף מיד מנשה ואפרים‬                    ‫ענד‪//‬מא‪ //‬חאצ'רהם מלך אשור‬
‫ומכל שארית ישראל ומכל יהודה‬                 ‫פלמא תלף מלך אשור רג'עו אלי‬
                                            ‫בעץ' אלצ'יאע וסכנו פיהא אלי‬
 ‫ובנימין' )דברי הימים ב' לד‪ ,‬ט(‪80 .‬‬         ‫תרי אנה קאל פי דב' הימ' אשר‬
                                       ‫‪F08‬‬  ‫אספו הלוים שמרי הסף מיד מנשה‬
                                            ‫)‪ (5‬ואפרים ומכל שארית ישראל‬
‫אחר כך הודיע שהם הלכו לחלדה‬
‫הנביאה אשת שלום בן תקוה בן‬                              ‫ומכל יהודה ובנימין‪79‬‬
‫חרחס והוא המכונה תוקהת בן‬                                                                                                                                                                                               ‫‪F97‬‬
‫חסרה‪ .‬והסיבה שפנו לאישה ולא‬
‫לנביא גבר היא משום שהיא‬                     ‫ת'ם ערף אנהם מצ'ו אלי חלדה‬
                                            ‫הנביאה זוג'ה שלום בן תקוה בן‬
                                            ‫חרחס והו אלמסמי תוקהת בן‬
                                            ‫חסרה ואלמעני פי‪81‬אנהם קצדו‬

                                                                                                                                                                                                            ‫‪F18‬‬

                                            ‫אלאמראה ולם יקצדו רג'ל נבי הו‬

  ‫‪ 77‬צריך להיות ט'הר‪ ,‬על פי הכתיב הערבי‪-‬היהודי הקלסי‪ ,‬אך בכתבי היד מצויות חריגות מעין אלה‪.‬‬
                                                                             ‫‪ 78‬כתב היד‪244 ,‬א‪.‬‬

                                                                        ‫‪ 79‬דברי הימים ב' לד‪ ,‬ט‪.‬‬
‫‪ 80‬בהערה זו‪ ,‬כבמקצת הערותיו לעיל‪ ,‬מתגלה מודעותו של יפת להבדלי הגרסאות בין הדיווח על‬
‫האירועים בספר מלכים ב' לדיווח בדברי הימים ב'‪ .‬כאן יפת מצביע על כך שרק בדברי הימים‬
‫מצוינת 'שארית' מבני ישראל אשר לא הוגלתה בידי אשור אלא הצטרפה לממלכת יהודה עם‬
‫נפילת ממלכת ישראל‪ .‬כאשר נפלה אשור‪ ,‬חזרה שארית זו לתחום גבולה של ממלכת ישראל‪.‬‬
‫בהערות מעין אלה בולטת מודעותו של יפת לתהליכים ההיסטוריים המשתקפים בכתוב המקראי‪.‬‬
‫לנושא ההיסטוריזציה של הנבואה בפירושיו של יפת השוו‪ :‬פוליאק ושלוסברג )לעיל‪ ,‬הערה ‪,(2‬‬

                                                                                 ‫עמ' ‪.25–21‬‬
                                                                    ‫‪ 81‬ראו הדיון לעיל‪ ,‬בהקדמה‪.‬‬
   181   182   183   184   185   186   187   188   189   190   191