Page 77 - GK-10
P. 77

‫קהיר תזינגב 'השמד אברח' קטעי ‪75‬‬

    ‫עמוק' (‪' :G‬בבור עמוק')‪ .‬קטע זה הוא תוספת למרשם שתכליתו (כאן וב‪ )G-‬ש'לא יחטי‬
    ‫בך מדעם' (=לא יפגע בך דבר; מרשם ‪ 114‬ב‪ .)G-‬ואולם‪ ,‬אם ‪ G‬מסתפק באפשרות זו‪,‬‬
    ‫הרי הגרסה שלפנינו מוסיפה אפשרות פעולה נוספת‪ ,‬המושתתת על שימוש באותה‬
    ‫הנוסחה מן ה'חרב'‪' :‬ואם בעית דתיסק' (=ואם ביקשת לעלות)‪ .‬לאור איכותה של גרסת‬
    ‫קטע הגניזה‪ ,‬העולה במקומות אחדים על נוסח ‪( G‬ראו להלן)‪ ,‬דומני שעלינו להניח כי‬
    ‫הוספת חלקו השני של המרשם בשוליים אינה מצביעה על תוספת של המעתיק אלא‬
    ‫על תיקון השמטה של טקסט שהיה בנוסח המקור שעמד לפניו‪ .‬שימוש כפול בנוסחה‬
    ‫אחת מצוי במקומות נוספים ב'חרבא דמשה' (בסביבת המרשמים שהועתקו בכתב היד)‬
    ‫ואין קושי מיוחד בדבר‪ 207.‬במקרים אלה זכתה כל אחת מאפשרויות השימוש בנוסחה‬
    ‫למספר משלה‪ ,‬ויש להניח שכך גם היה עולה בגורל חלקו השני של המרשם לו היה‬
     ‫מוצא את דרכו ל‪ .G-‬נראה אפוא שבין מרשמים ‪ 115–114‬ב‪ G-‬חסר מרשם אחד נוסף‪.‬‬
    ‫כמה הבדלים נוספים ניכרים בין הנוסחים‪ ,‬קצתם פעוטים‪ 208‬וקצתם מהותיים‪,‬‬
    ‫שכן הם מציעים חלופה לגרסת ‪ 209,G‬מאפשרים להשלים השמטה שנפלה בה‪ 210,‬לתקן‬

                    ‫שיבושים שנפלו בה‪ 211,‬או לעמוד על שינויים שנערכו בה במתכוון‪212.‬‬
    ‫תוספת נוספת בקטע זה‪ ,‬בהשוואה ל‪ ,G-‬הן המילים 'בשם ייי' שבראש דף ‪2‬א‪.‬‬
    ‫ציון זה של שם האל מלמד שאין הכוונה לשם כלשהו‪ ,‬כמו אלה הנפוצים ב'חרבא‬
    ‫דמשה' ובספרות ה ָמגית בכלל‪ ,‬כי אם לשם המפורש 'ממש'‪ 213.‬דומני אפוא שמילים אלה‬
    ‫אינן סופו של מרשם כלשהו שאינו מצוי ב‪ G-‬וראשיתו בסוף העמוד הקודם (כלומר‬
    ‫בכפולת דפים שנכרכה בתוך כפולת הדפים שבידינו)‪ ,‬אלא נוסחת פתיחה‪ ,‬שהמעתיק‬

                            ‫קבע בראש הדף טרם העתיק בו את המרשמים מן החיבור‪.‬‬

     ‫‪ 	207‬ראו למשל‪ ,‬חרבא דמשה‪ ,‬עמ' ‪ ,37‬שורות ‪( 20–18‬מרשמים ‪ ;)17–16‬עמ' ‪ ,44‬שורות ‪( 24–20‬מרשמים‬
                                                  ‫‪ ;)110–109‬עמ' ‪ ,45‬שורות ‪( 10–7‬מרשמים ‪.)119–118‬‬

                     ‫‪ 	208‬למשל הגרסה 'ואת סליק בשלם' כאן (דף ‪2‬ב‪ ,‬שורה ‪ ,)14‬לעומת 'וסליקת לשלם' ב‪.G-‬‬
                                                                              ‫‪ 	209‬דף ‪2‬ב‪ ,‬שורה ‪( 6‬באר)‪.‬‬
                                                                               ‫‪ 	210‬דף ‪2‬א‪ ,‬שורה ‪( 4‬מן)‪.‬‬

     ‫‪ 	211‬דף ‪1‬ב‪ ,‬שורות ‪( 8‬אדם‪ ,‬שמה)‪( 9 ,‬כד דליק); דף ‪2‬א‪ ,‬שורה ‪( 12‬ולית דחזי לך); דף ‪2‬א‪ ,‬שורות ‪( 3–2‬אצבעתא‬
     ‫דידך)‪ ,‬שורה ‪( 16‬אם נפלת בנורא)‪ .‬וראו הרמיזה הנכונה לנוסחה מן החרב בדף ‪2‬ב‪ ,‬שורות ‪,14–13‬‬

                                                                                  ‫שהשתבשה ב‪.G-‬‬
     ‫‪ 	212‬שינוי כזה הוא למשל המעבר מן הסיומת 'אהוה'‪ ,‬המתלווה לכמה עשרות שמות ב'חרב'‪ ,‬לקיצור א'‪ .‬ראו‬

                                                                                  ‫להלן‪ ,‬הערה ‪.261‬‬
     ‫‪ 	213‬על הציון המיוחד של השם המפורש כשהוא נזכר בפסוקי מקרא המצוטטים בקטעי הגניזה ראו לעיל‪,‬‬

                                                                         ‫עמ' ‪ 68 ,41‬והערות ‪.173 ,30‬‬
   72   73   74   75   76   77   78   79   80   81   82